בין הישרדות להכחדה

המזכיר מאמין שחיזבאללה נאחזת בנשקיה משום שאינה יכולה להמשיך בלעדיהם. פירוק נשק פירושו הפיכתה למפלגה פוליטית רגילה, מה שיגרום לה לאבד חלק גדול מהשפעתה המבוססת על כסף, נשק ותלות מוחלטת באיראן.”

אבל השפעה זו מגיעה במחיר מקומי הולך וגדל. “כאשר נשק הופך לכלי להפחדה של החברה ולכפיית החלטות, הוא מלבה עדתיות ומגביר את הפילוג”, מזהיר אל-אמין.

הוא קורא לממשלה להיות תקיפה, שכן “המדינה לא יכולה להתקיים יחד עם מיליציה חמושה. או שהמפלגה דבקה בלגיטימיות של המדינה, או שהיא נסוגה ממנה. אין דרך ביניים”.

 

אשליה של התנגדות

לדברי אל-זע’בי, תירוץ ההתנגדות איבד את תוקפו לאחר התבוסה לישראל. הוא אומר, “חיזבאללה לא יכולה עוד לטעון שהנשק שלה מגן על לבנון, כפי שהיא אפילו לא יכולה להגן על מעוזיה שלה”.

הוא מאמין שהשימוש של חיזבאללה באיום התכפירים וסוריה כתירוץ לשמירה על נשקה הוא ניסיון חדש, אך מוסיף, “הגנה אמיתית מגיעה רק מהמדינה ומהלגיטימציה שלה”.

למרות זאת, חיזבאללה אינו מהסס לדרוש מהמדינה הגנה מפני פשיטות ישראליות ותמיכה בשיקום, תוך התעקשות על שמירת המונופול שלו על הנשק. סתירה זו מעמיקה את משבר הלגיטימציה והממשל בלבנון.

 

המימד הבינלאומי

ההשלכות של שמירת נשקו של חיזבאללה חורגות מעבר לגבולות לבנון. תמיכה בינלאומית מותנית בריבונות מלאה של המדינה. באשר לישראל, היא מזהירה כי היא עלולה לפעול לבדה אם המדינה הלבנונית לא תצליח לשלוט במיליציות.

עבור אמין, סוגיית הנשק אינה עוד רק סוגיה פנימית. חיזבאללה הסכימה להסכם הפסקת האש. “הצהרותיו היום נועדו להצית משבר פנימי, אך הן לא ישנו את העמדה הבינלאומית.”

הוא מזהיר כי כל דחייה תגדיל את עלות פירוק הנשק עבור הלבנונים.

אל-זאע’בי חזר על תחושה זו: “כל עוד חיזבאללה תישאר חמושה, לבנון תישאר לא יציבה. נשק מונע הקמת מדינה ומשאיר קבוצות עדתיות במצב של ציפייה וחרדה מתמדת מפני עימותים חדשים.”

 

צורך לאומי

ביום השנה לאירועי ה-7 במאי, כתב בריגדיר גנרל בדימוס בארב סאכר, חוקר ביטחון לאומי: “יום מביש שחשף את פניה המכוערות של מפלגת איראן בלבנון, וחשף כי כלי הנשק שלה אינם למען לבנון, אלא נגד לבנון”.

הוא הוסיף בפוסט בטוויטר: “היום המפואר הוא היום הקרב ובא בו ננטרל את הנשק הזה, נשק ההרס, הבגידה, ההתנקשות, האבסורד והכניעה לאויבי לבנון”.

אל-זאע’בי מסכם באומרו כי מדינת לבנון חייבת “להגביל את נשקה לעצמה” על מנת “למלא בהצלחה את הבטחותיה ליציבות, ריבונות ורפורמה. פירוק נשק לא לגיטימי, בין אם לבנוני ובין אם לא לבנוני, הוא התנאי העיקרי לרפורמה מוצלחת ולמשיכת כספי סיוע ערביים ובינלאומיים המוקצים לשיקום, כמו גם לשיקום האמון הערבי והבינלאומי ועידוד קרנות תיירות והשקעות בלבנון”.

 

קרדיט: אלחורה     קרדיט לתמונה: MBN