הנשק של חזבאללה: הגנה על ההשפעה האיראנית בלבנון ובאזור. דעה לבנונית! חלק א’

בדרום הרחוק של לבנון, שם נראה כי שיקום לבנון אינו מסוגל להתבצע, עולה שוב השאלה: למי באמת שולט בלבנון? המדינה, או מיליציית שליחים בתוך המדינה?

שאלה ארוכת שנים זו חזרה לקדמת הבמה לאחר שסגן ראש המועצה הפוליטית של חיזבאללה, מחמוד קמאטי, חזר והדגיש ב-3 במאי כי המפלגה מסרבת לוותר על נשקה לטובת ריבונות המדינה.

 “נשק ההתנגדות יישארו ולא יימסרו לא משנה כמה חזק הלחץ יהיה”, אמר קמאטי. 

הביטוי מוכר, אך הוא מהדהד כיום בלבנון, מדינה בקריסה כלכלית, בעייתית פוליטית, ועמוסה בתוצאותיה של מלחמה שחיזבאללה לא היה מסוגל להילחם בה.

עבור לבנונים רבים, התשובה ברורה. המלחמה האחרונה עם ישראל חשפה את מגבלת היכולות הצבאיות של חיזבאללה, את כישלונו להגן על לבנון מפני הרס נרחב, ואף את כישלונו להגן על מנהיגיו שלו. 

למרות קבלת הסכם הפסקת האש, אשר משקיפים ראו בו “כניעה”, חיזבאללה ממשיך לפרש את תנאי ההסכם, ומתעקש להגביל את מסירת הנשק למדרום לנהר הליטאני ולשמור על ארסנל הנשק שלו מצפון לנהר.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

המדינה מתעמתת עם המיליציה

התעקשותו של חיזבאללה לשמור על נשקו עומדת בניגוד מוחלט לנאום שנשא בשבועת הנשיאות, להצהרת השרים ולהחלטות בינלאומיות, ובראשן החלטה 1701, שכולן מאשרות כי נשק יהיה אך ורק למדינה. עם זאת, חיזבאללה מתעקש כי כלי הנשק שלו עדיין נחוצים ל”הגנה”, למרות שאותם כלי נשק מכניסים את לבנון שוב ושוב לסכסוכים אזוריים שאינם בשליטתה.

“נשקו של חיזבאללה מעולם לא נועד להגן על לבנון”, אומר הכתב והפרשן הפוליטי עלי אל-אמין, העורך הראשי של אתר האינטרנט ג’נוביה. “המטרה העיקרית הייתה להגן על האינטרסים האיראניים באזור, מסוריה ועד עיראק ותימן.”

לדעתו, העימות הקודם של חיזבאללה עם ישראל היה רק ​​אמצעי לשימור השפעתה של טהרן, ולא ריבונות לבנונית. “לבנון לא הייתה בראש סדר העדיפויות. במקום זאת, השליטה בנשק הזה בלבנון החלישה את המדינה והכלכלה ותרמה לקריסה הפיננסית והפוליטית שלבנון ממשיכה לסבול ממנה עד היום”, אמר לרשת הטלוויזיה האמריקית – אלחורה.

 

נשק ללא משימה

המזכיר מתאר את הצהרתו של קמאטי כ”סוג של יהירות”. הוא הוסיף, “אם הנשק נועד להתעמת עם ישראל, אזי הנשק של חיזבאללה נכשל כישלון חרוץ בהגנה על לבנון, ואף בהגנה על מנהיגיה, וסיפק לישראל הזדמנות להרוס ולעקור עשרות כפרים ועיירות בגבול”.

הסתירה ברורה: כיצד יכול חיזבאללה להשתתף במוסדות החוקתיים של המדינה תוך כדי שמירה על נשקו שזה מחוץ לסמכותו?

 

כלי בידי טהרן

הפרשן הפוליטי אליאס אל-ז’ע’בי מצידו סבור כי דבקותו של חיזבאללה בנשקו משקפת התפתחויות החורגות מעבר לגבולות לבנון.

“הרטוריקה של חיזבאללה משתנה בהתאם למהלך המשא ומתן האיראני-אמריקאי, למצב בתימן ולגורל הנשק של החות’ים”, מסביר אל-זאע’בי. “אפילו הצהרתו האחרונה של קמאטי, לאחר שלושה שבועות של שתיקה, ככל הנראה הגיעה לבקשת איראן, כחלק ממשחק המשא ומתן הרחב יותר.”

אל-זאע’בי מציין כי טהרן מבקשת לשלוט בתגובות של שליחיה: הפסקת התקיפות נגד האמריקאים, המשך הפעלת לחץ על ישראל ושמירה על קלף הנשק למשא ומתן.

 

מגן יקר

לבנונים רבים מבקרים את נושא הנשק של חיזבאללה, ורואים בהם מגן שהביא הרס ולא הגנה. הפרשן הפוליטי חאלד מומטאז כתב בפלטפורמת x, “אם הנשק של חיזבאללה היה גורם מרתיע, ישראל לא הייתה מעזה לפגוע במנהיגיה, נזקי לבנון לא היו מגיעים ל-14 מיליארד דולר, ומאות כפרים לא היו נהרסים כליל”.

הוא הוסיף, “לנשק של חיזבאללה יש ערך רק מבחינה פנימית, ולכן אנו דורשים את פירוק מנגנון הביטחון הקשור אליו, משום שמשתיקי קול וחומרי נפץ הרגו את טובי האנשים ותרמו להרס המדינה, לפשיטת רגל של בנקים ולעלייתם של אנשים מושחתים לשלטון”.

קרדיט לתמונה: MBN