גילויים מתוך ספר הזכרונות החדש של פארוק א-שרעה ,סגנו של בשאר אסד. חלק א’

לאחר יותר מ-10 שנים של היעדרות ושתיקה, פארוק א-שרע, סגן נשיא סוריה לשעבר, שבר את חומת הבידוד וכתב תיאור משלו של אחד השלבים הפוליטיים המסתוריים והרגישים ביותר בהיסטוריה המודרנית של סוריה.

חשיבותו של החלק השני של זיכרונותיו של פארוק אל-שרע (חלק שני 2000-2015), שפורסם לאחרונה על ידי המרכז הערבי למחקר ומדיניות, טמונה לא רק בדברים שהוא אומר, אלא גם במסרים המשתמעים החושפים את מבנה הכוח בתוך המשטר המודח. האיש שכיהן במשך עשרות שנים כשר החוץ תחת חאפז אל-אסד, המשיך בתפקיד זה במשך שנים תחת בשאר אל-אסד, ולאחר מכן כסגנו, נעדר באופן מסתורי מאז 2013, בעוד שמועות על עריקתו או על הכנסתו למעצר בית צצות מעת לעת.

א-שרעה המליץ ​​לפרסם חלק זה מזיכרונותיו לאחר מותו, אך נפילת המשטר אילצה אותו להסכים לפרסומו לאחרונה. זה לא רק נרטיב אישי, אלא מסמך החושף את מנגנוני ההדרה בתוך מדינה רודנית, המגדיר מחדש את המושג “נאמנות ובגידה” מנקודת מבטו של מישהו שידע כוח מבפנים וסירב להיות כלי במכונת הדיכוי תחת משטר אסד המודח.

קרדיט: רשתות חברתיות

דיאלוג לאומי

ביולי 2011 הודיע ​​המשטר המודח על הקמת “ועדת הדיאלוג הלאומית”, בראשות פארוק א-שרעה, בניסיון לרכך את תנופת ההתקוממות העממית, שהתרחבה מיום ליום. עם זאת, עדותו של א-שרעה בזיכרונות אלה חושפת את מרחב הפעולה המוגבל בתוך מערכת השלטון ואת המונופול של בשאר אל-אסד על קבלת החלטות.

בהתייעצויות המכינות לוועידת הדיאלוג הלאומי, ניסה שרעא לדון בנושאים מהותיים, כגון ביטול סעיף 8 לחוקה, וקבע בבוטות כי “כל הרפורמות חסרות משמעות ללא סעיף 8”. הוא הביע את אמונתו כי המונופול של מפלגת הבעת’ על החיים הפוליטיים פוגע באמינותו של כל דיאלוג, והוסיף באותו נושא: “אי דיון בסעיף 8 פירושו המשך המונופול שלנו על החיים הפוליטיים, ומונופול זה סותר את עצם הקמת ועדת הדיאלוג”.

ספר הזיכרונות מגלה שא-שרעה היה מודע לחלוטין לכך שמה שקורה היה ניסיון לרסן את הכעס העממי מבלי להביא לשינוי אמיתי, כאשר אמר, “אנחנו במשטר ואתם באופוזיציה ,כולנו נתחרט על כך בעתיד אם לא נביא להצלחת הדיאלוג הלאומי”.

אבל בשאר אל-אסד, כפי שדיווח א-שרעא, סירב לדון בסעיף 8 ובסמכויות הנשיא. הוא גם סירב לשדר את מפגשי הדיאלוג בטלוויזיה: “הנשיא אמר לי שהוא מעדיף שלא לשדר את המפגשים בשידור חי… ושיש קווים אדומים שאי אפשר לחצות”. על פי חוקי השריעה, הדבר מגלה רצון ברור לשלוט בתוצאות הדיאלוג מראש ולמנוע כל שינוי פוליטי של ממש.

א-שרעה הוסיף, “הנשיא לא הרגיש בנוח עם הרעיון של שידור טלוויזיה חי, אך לאחר דיון ארוך עמו, הוא הסכים, בתנאי שהשידור יהיה רק ​​של מושב הפתיחה”. השידור למעשה נותק לאחר מכן, ואנשים לא דמיינו – לפי דבריו של אל-שרע – ש”הנשיא הוא זה שהורה לנתק את שידור הטלוויזיה, כי רק לו יש את הסמכות להורות על כך”.

העניין לא נעצר שם. א-שרעא הודה כי הצעותיו למשוך דמויות עצמאיות מהאופוזיציה לדיאלוג נתקלו בחוסר תשומת לב, ואמר כי “הנשיא הוא המפתח לאלו המוזמנים מחו”ל… אך למרבה הצער, לא נעשה כל מאמץ להרגיע אותם”.

בסופו של דבר, “ועדת הדיאלוג” התפרקה והסתיימה בוועידה רשמית שלא שינתה דבר. א-שרעה אישר בצער כי “החוקים שהוצגו על ידי ועדת הדיאלוג, הנוגעים למפלגות פוליטיות, לתקשורת ולעניינים אחרים, לא יושמו במהלך שש השנים האחרונות”. א-שרעה סיכם קטע זה באומרו: “לא התקיים דיון ביני, בין הנשיא ובין ההנהגה בנוגע לתוצאות הוועידה, משום שכפי שאומר הפתגם הסורי, ‘המילה הכתובה מוסתרת על ידי הכריכה'”.

קרדיט: סוריה טי וי   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות