את עזה חייבים לכבוש אבל הרמטכ”ל צודק, המחיר בנפגעים יהיה גבוה והממשלה והציבור חייבים להבין שזו האמת!

את עזה חייבים לכבוש אבל הרמטכ”ל צודק, המחיר בנפגעים יהיה גבוה והממשלה והציבור חייבים להבין שזו האמת!

להלן הסבר

רקע כללי
המחיר בנפגעים לכוחותינו יהיה גבוה מאחר וצה”ל, כמו כל הצבאות המתקדמים בעולם, לא בנו מראש את הכוח הצבאי למלחמה עצימה בשטח בנוי.
מדוע? בעבר בעת החדשה ומאז התחלת השימוש המסיבי בארטילריה המלחמות המדינתיות הגדולות כולם התבצעו בשטח הפתוח.

לכן המלחמות התבססו על יכולת תמרון מהירה של השריון והכוחות האחרים ושבירת קווי ההתנגדות של האויב בגיזרה צרה.

המלחמות גם התבססו על הפעלת כוח אש אווירי וארטילרי רב על כוחות האויב שפזורים בשטח.

כעת, וכך בכל העולם, המלחמות עברו ללחימה עצימה בשטח הבנוי.

אתם צריכים לדעת שלחימה עצימה במתאר של שטח בנוי מחייבת דרך לחימה אחרת.

נכון, ניתן, ובמהירות גדולה יחסית, לפתח תורת לחימה מתאימה ללחימה בשטח הבנוי ואני מקווה שצה”ל הפיק לקחים רבים מתקופת הלחימה הראשונה, אבל הפיתוח וההצטיידות באמל”ח ובחימוש שמתאימים ללחימה בשטח הבנוי זה תהליך ממושך ואנחנו ,וגם צבא ארה”ב, עדיין לא שם.

 

אציין מס’ אמצעים טכנולוגים שמשפרים את היכולת להכריע את האויב שמסתתר בשטח הבנוי ותוקף מתוכו:

1, אחיזת שטח מודיעינית מלאה של כל השטח הבנוי לרבות יכולת תקיפה מיידית של כל סיכון.

לכטב”מים יש כאן יתרון גדול.

2, החרבת כל בניין שיש בו נוכחות של אויב או בניין שמסכן את הכוחות.

ציוד מכני הנדסי כבד יעיל מאוד בביצוע העבודה הזו.

3, שימוש בפגזים חודרי קירות גם של טנקים וגם של ארטילריה בכינון ישיר. זאת כדי לפגוע בגורמי הטרור שמסתתרים בתוך הבניינים.

4, מנהרות.

צריך לפתח פתרון טכנולוגי לבעיית איתור המנהרות ורצוי לבצע את השמדת המנהרות באמצעות כטב”מים ורובוטים יבשתיים.

5, מיגון יעיל נגד נ”ט קצר טווח כגון RPG.
חייבים להתמגן במיגון פסיבי יעיל מאחר ורקטות ה RPG הם האמצעי היעיל ביותר של האויב בלחימה בשטח בנוי.

 

מסקנה: צה”ל חייב, ובמהלך המלחמה, לגבש את דרך המלחמה בשטח הבנוי.

אני בטוח שעושים ,אבל אני עדיין לא בטוח שמבינים שכך יהיו כל המלחמות בעתיד.

חייבים גם כאן לנצח מהר ועם מינימום נפגעים.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.    קרדיט לתמונה: ערוץ הטלגרם היוצרים AI