האם זו הייתה הילה מזויפת? אימפוטנציה מנפצת את תדמית חיזבאללה! חלק ב’

האם ארגון חיזבאללה שביר?

“חיזבאללה ברמה הלאומית עברה מכוח מכריע ודומיננטי בכל העניינים הפוליטיים לארגון שהשפעתו הולכת ופוחתת”, אמר המזכיר.

בנוגע לקהילה השיעית שלה, אלאמין מציין כי “תדמיתה של חיזבאללה נותרה חלשה יחסית, כל עוד היא שומרת על כוחה, כולל כסף, נשק ויכולת דיכוי”. עם זאת, הוא מציין כי שליטה זו החלה להישחק, “עם הזעקה הגוברת של העקורים ושל הנפגעים מהמלחמה, והירידה באמון ביכולתה של חיזבאללה להבטיח תנאים לחזרה לכפרים, לשיקום ולמתן ביטחון לאוהדיה”.

מלאב מצדו מציין נקודה בולטת לגבי יחסי חיזבאללה עם סביבתה, וקובע כי “ההזדהות הכמעט מוחלטת בין חיזבאללה לתושבי דרום לבנון הפכה שברירית. אזרחי הדרום שאינם קשורים לארגון חזרו לעיירותיהם בתחושת ביטחון יחסית”מה שאין כן לגבי תושבי הכפרים השיעים שם”.

מלאב מוסיף כי השינוי הזה בפופולריות הפך בולט יותר, כפי שהוכח במהלך סיור שטח שערך בפרבריה הדרומיים של ביירות, “שם התושבים מבדילים כיום בבירור בין בניין של חיזבאללה לבין שאר הבניינים בשכונתם”. הוא מאמין שמצב הרוח החדש הזה משקף עייפות כללית ממלחמות חוזרות ונשנות ורצון גובר לחיים יציבים יותר ופחות מסוכנים.

ראוי לציין שמשמרות המהפכה האיראנים ייסדו את חיזבאללה ב-1982, בעקבות עריקתה של קבוצה מתנועת אמל, שמהווה נקודת מפנה בנוף המדיני והביטחוני הלבנוני. חיזבאללה פעלה במהירות לחיזוק נוכחותה בתוך הקהילה השיעית, תוך הסתמכות על שיח פוליטי מגייס, במיוחד תחת המזכ”ל לשעבר חסן נסראללה, יחד עם תמיכה כספית וצבאית ישירה מאיראן.

תמיכה זו אפשרה לחיזבאללה לבסס את השפעתו בתוך מוסדות המדינה הלבנונית, להעמיק את השסעים הפוליטיים והעדתיים, ובסופו של דבר לשלוט בהחלטות על מלחמה ושלום. הדבר הוביל למעורבותה של לבנון בסכסוכים אזוריים שלובים זה בזה, עם השלכות ביטחוניות ופוליטיות חמורות על המדינה.

במשך שנים, חיזבאללה התמיד בקידום יכולותיו הצבאיות, מדבר על נכונותו לפלוש לגליל ולתקוף את חיפה ואף דרומה ממנה, כחלק ממשוואת הרתעה שערך לעצמו. אבל המלחמה האחרונה חשפה את גבולות הטענות הללו והדגימה את חוסר היכולת של חיזבאללה לממש את איומיה.

כוחות ישראליים הצליחו לחדור לדרום לבנון ולהגיע לנהר הליטני. העימות הסתיים בחתימה על הסכם שתואר על ידי משקיפים כ”משפיל”. בינתיים, הכוחות הישראליים ממשיכים לשמור על נוכחות בחמש נקודות בתוך שטח לבנון.

ההחלטה בידי טהרן

למרות השסעים המשפיעים על תדמית חיזבאללה, מלאב סבור כי “הדוקטרינה הארגונית של הארגון נותרה מגובשת, שכן מספר גדול מלוחמיה נותר מחויב להנהגה מרכזית מוצקה”. אבל הוא מציין שההחלטה להצית את חזית לבנון “לא מתקבלת בביירות, אלא בטהרן”.

לדברי מלאב, איראן “השקיעה בחיזבאללה ככלי אסטרטגי ללחץ אזורי ובינלאומי, תוך שימוש בו כקלף מיקוח עם המערב, במיוחד בהקשר של שיחות הקשורות לנושא הגרעין והסנקציות הכלכליות. מנקודת מבט זו, לא ניתן להפריד את ההסכמה האחרונה של חיזבאללה מחישובים איראניים רחבים יותר, שמטרתם להשיג חישובי רווח עבור עצמם”.

בנוגע להצלחתה של ישראל בהשמדת ארסנל הארגון, טוען מלאב כי “ישראל גרמה נזק משמעותי לתשתית הצבאית של חיזבאללה, אך לא הצליחה להרוס את נכסיה החיוניים, כמו רשתות המנהרות ומערכות הטילים המדויקות שלה”. הוא הוסיף, “נשק אסטרטגי, כולל טילים ארוכי טווח, נותרו מחוץ לקרב מכיוון שהפעלתם נתונים לקבלת החלטות ישירה של איראן”.

אל-אמין מצדו סבור כי “האזור, לא רק לבנון, עובר כיום מהפך מבני עמוק שמשפיע ישירות על מערכת היחסים של חיזבאללה עם סביבתו, במיוחד על אזור הבחירה שלו”.

המזכיר מציין כי חיזבאללה “איננה נתפסת עוד ככוח המסוגל לספק הגנה וביטחון, והאמון ביכולתה לחזור לתפקיד זה בעתיד הצטמצם, במיוחד לאחר קריסת אשליית ההרתעה מול ישראל ונפילת המשטר הסורי, שהנחית מכה הרסנית על חיזבאללה, והרסה את היסודות הצבאיים להשפעתו ולהשבתו”.

קרדיט: אלחורה     קרדיט לתמונות: AI