האם זו הייתה הילה מזויפת? אימפוטנציה מנפצת את תדמית חיזבאללה! חלק א’
הדימוי המיוחל של חיזבאללה כאילו הוא ארגון חזק, ממושמע ובלתי חדיר התנפץ בעקבות מלחמתו האחרונה עם ישראל וסדרה של חיסולים המכוונים להנהגתו ולמפקדים הבכירים שלו, על רקע חוסר יכולתו להגיב.
ה”הילה” שחיזבאללה הקיף את עצמו החלה להיסדק עם החלטתו לפתוח חזית בדרום לבנון בשם “תומך בעזה”. בזמנו, נראה היה שהוא בטוח ביכולתו לשלוט בכללי הלחימה ולהגביל את העימות להיקף מחושב. עם זאת, הרחבת הפעילות, האבדות הכבדות שנגרמו לו והסכמתו לקבל הסכם הפסקת האש שרבים תיארו כקרוב ל”כניעה”, כל אלה תרמו לשינוי המשוואה.
לאחר מלחמה זו, “ההרתעה” של חיזבאללה הפכה לסיסמה בלבד, ומעמדו המדיני, הצבאי והמוסרי הפך למפוקפק, אפילו בקרב הבייס העממי שלו. גברו הקריאות, הן פנימיות והן חיצוניות, לארגון להתפרק מנשקו, בהתבסס על החלטות בינלאומיות והצורך של מדינת לבנון להחזיר הריבונות לעצמה.
בכל התנקשות או תקיפה ישראלית המכוונת לאתר צבאי או ארסנל, עולות שאלות: מה הטעם להמשיך להחזיק בנשק? שאלות שנלחשו בעבר, נשאלות כעת בגלוי.
תמונה מזויפת?
במהלך שני העשורים האחרונים, “חיזבאללה בנה הילה של כוח צבאי וביטחוני המסוגל להתעמת עם ישראל מאז נסיגתו מדרום לבנון בשנת 2000, וניצל את תוצאות המלחמה ביולי 2006 כדי לחזק את תדמיתו כארגון שלא הובס, ואף מסוגל לפגוע בצבא הישראלי”, על פי עורך האתר הראשי עלי אל-אמין.
בשיחה עם רשת הטלויזיה האמריקאית – “אלחוררה” הוסיף אלאמין כי חיזבאללה לא הסתפק באיזון זה, “אלא הרחיב את השפעתו בתוך לבנון, כשהוא מציג את עצמו כארגון המסוגל לכפות מדיניות ולהתעמת עם יריביו הפוליטיים, ככוח הצבאי והביטחוני החזק במדינה”.
הוא מציין כי דימוי זה התחזק בתודעת תומכי חיזבאללה, ואף חלק ממתנגדיו, במיוחד עם פרוץ המהפכה בסוריה, “שם חיזבאללה מילא תפקיד מרכזי בתמיכה במשטר אסד ובמניעת נפילתו. תמיכתו בחות’ים בתימן והכשרת פלגים חמושים בעיראק תרמו גם לתדמית של חיזוק הכוח”.
עם זאת, אלאמין מציין כי תרחיש זה לא התבסס רק על עובדות צבאיות, אלא קיבל חיזוק על ידי גורמים נוספים, ובראשם “הזרימה הכספית המתמשכת מטהראן והתמיכה הבינלאומית היחסית שבאה לידי ביוי בהתפשטות חיזבאללה באזור, בניגוד לירידה בהשפעה של מוסדות המדינה הלבנונית ונסיגתם מפני השפעת הארגון”.
המומחה האסטרטגי והאלוף בדימוס, נאג’י מלאב, סבור מצדו כי “האיום האמיתי בחישובים הישראלים לא היה בעזה, אלא בציר האזורי המשתרע מלבנון ועד איראן, דרך סוריה ועיראק, שם חיזבאללה שלט בזירה והיווה את “האיום האסטרטגי הגדול ביותר”, בהתחשב בארסנל של יותר מ-100 אלף טילים. נכונותו המתמדת ללהתעמת עם כל איום לא היה רק תעמולה תקשורתית, אלא חלק מאסטרטגיית הרתעה מחושבת”.
בראיון לאלחורה הוסיף: “בשנים האחרונות ישראל הגבירה את מאמציה לעקוב אחר חיזבאללה, הן באמצעים אנושיים והן באמצעים טכנולוגיים. היא לא הזניחה השקעות בפיתוחים טכנולוגיים בתחום זה. שיתוף הפעולה שלה עם חברות טכנולוגיה גדולות והנתונים הדיגיטליים העצומים שהן מספקות תרמו לחיזוק היכולות המודיעיניות שלה לניטור ולעקיבה אחר פעולותיו של חיזבאללה , והעצים את פעילותו אפילו במשלוחים בדרך האוויר”.
מרוסק וחסר אונים
“תוצאות המלחמה האחרונה והאבידות הכבדות שנגרמו לחיזבאללה, לקהילתו וללבנון בכלל תרמו לשחיקת התדמית שחיזבאללה פעל לגבש בתודעת הציבור”, לדברי אלאמין. “הפעולות הישראליות הוכיחו יכולת חסרת תקדים לחדור למה שנחשב למבצר ביטחוני מאובטח, והצליחו לחסל את רוב מנהיגי השטח של הארגון, מה שהוביל לחיסולו של המזכ”ל שלו, חסן נסראללה, ולהסכמת חיזבאללה להסכם הפסקת אש משפיל ללבנון”.
המזכיר הוסיף כי תזוזה זו לא הוגבלה לאבדות בשדה הקרב, אלא החריפה בשל חוסר היכולת המתמשכת של חיזבאללה להגיב לסדרת ההתנקשויות שכוונו נגד בכיריו והמפקדים הבכירים שלו לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף.
הוא סבור כי חוסר היכולת הזה הציב משוואה חדשה בתוך לבנון: “אף אחד לא דורש מחיזבאללה להגיב צבאית להתקפות ישראליות. תדמית חוסר היכולת התקבעה כל כך, שכל פעולה צבאית של חיזבאללה עלולה להיתקל תחילה בדחייה מתוך המעגל שלה, לפני שידחה על ידי שאר הלבנונים, גרמה לירידה גדולה בתדמית הכל יכול של חיזבאללה. למרות שהארגון מנסה לפצות על כך על ידי קידום יכולתו להתעמת עם מה שהוא מכנה ‘בוגדים מבפנים'”.
מלאב מצדו סבור כי “התדמית שבנה לעצמו חיזבאללה ככוח צבאי ממושמע החלה להיסדק, במיוחד לאחר מעורבותו במלחמת סוריה והדליפות הביטחוניות והפרצות הפנימיות הנלוות. התרחבות חיזבאללה לענייני פנים בתוך לבנון השפיעה לרעה גם על תדמיתו בקרב הקהל שלו, אשר כעת מחזיק אותו אחראי חלקית להתמוטטויות האחרונות. מלחמה עם ישראל, שניפצה משמעותית את תדמיתו, לאחר שהתפאר זמן רב ביכולתו לחשוף מרגלים בשורותיו עומדת כעת בפני פערים ביטחוניים חסרי תקדים שהארגון אינו מסוגל לגשר עליהם כלל כרגע.”
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: AI ורשתות חברתיות