אסטרטגיה ישראלית חדשה מתגבשת בשמי לבנון. חלק ב’

המפה האסטרטגית השתנתה

החוקר נידאל אל-סבעא מאמין שהישראלים מרגישים עליונות. הוא הוסיף, “הרושם הזה התחזק מכמה גורמים, ובראשם נפילת המשטר הסורי כבעל ברית אסטרטגי, ההתקדמות בשטח בעזה, חוסר היכולת של חיזבאללה לבצע תקיפות ממוקדות ובידודה הפוליטי הגובר בלבנון, במיוחד לאחר בחירתו של יוסף עאון לנשיא והרכבת הממשלה על ידי נוואף סלאם”.

אל-סבעא מדמה את המתרחש היום בלבנון לזירת האירוע שלאחר מלחמת יולי 2006, “בה הפעולות הצבאיות פסקו רשמית, בעוד ישראל החלה להתכונן למה שהיא תיארה בזמנו כ’קרב האחרון’, תוך ניצול תקופת השקט הארוכה כדי להתמקם ולהגביר את מוכנותה”.

לדבריו, “חיזבאללה נכנס לשלב של הערכה והיערכות מחדש בעקבות סדרת התקיפות שספג בחודשים האחרונים, בעוד שישראל מבקשת למנוע ממנו להתארגן על ידי המשך ביצוע פעולות מדויקות ואיכותיות, הדומות מאוד לאלו שביצע בזירה הסורית לאחר 2011, עת הפרה את המרחב האווירי הסורי”.

הוא הוסיף, “אותה סצנה חוזרת על עצמה היום בלבנון, שם תנועת כטב”מים ישראלים בשמי לבנון הפכו לאירוע יומיומי, ומבצעים התנקשויות עוקבות”.

שבירת שרשרת הפיקוד

אך האם תהליכים אלו משפיעים על מבנה חיזבאללה?

אל-סבעא מסביר כי “ההתקפות האחרונות כוונו לבכירים בתוך חיזבאללה, אך המכה הגדולה ביותר התרחשה במהלך המלחמה בת החודשיים, כאשר מפקדים מהדרג הראשון והשני חוסלו. לחיסול הבכירים מהדרג השלישי, לעומת זאת, הייתה השפעה מוגבלת ולא גרמה לשינוי מהותי במבנה הארגוני של חיזבאללה”.

תא”ל בדימוס ג’ורג’ נאדר מצדו סבור כי מטרותיה של ישראל בחיסול אנשי צבא נוגעות לעומק אסטרטגי רחב יותר, ומסביר: “המסר העיקרי שישראל שולחת במבצעים אלו הוא להדגיש את יכולתה לתקוף כל חבר או מנהיג בחיזבאללה, בכל מקום בשטח לבנון, וליצור מציאות ביטחונית חדשה בה היא שולטת במרחב האווירי של לבנון”.

נאדר טוען שמאחורי תקיפות אלו עומד “מסר ישיר שאף אחד אינו חסין, שיש לו השפעה פסיכולוגית עמוקה על הצוות הבכיר ומערער את תחושת הביטחון שלהם”.

רשימת החיסולים

במהלך השנים האחרונות גיבשה ישראל תוכנית מדויקת לתקוף את מנהיגי חיזבאללה באמצעות חיסולים שפגעו קשות באירגון. בין המבצעים הבולטים שבהם היה חיסול ממוקד של שלושה ממזכיריה הכלליים.

ב-16 בפברואר 1992, עבאס אל-מוסאווי, מזכ”ל חיזבאללה לשעבר, חוסל בתקיפה אווירית על שיירתו בדרום לבנון.

בספטמבר 2024, חסן נסראללה נהרג מפגיעת טילים שחדרו לבונקרים בפרבריה הדרומיים של ביירות. שבועות לאחר מכן, באוקטובר 2024, חוסל האשם ספי א-דין, יורשו של נסראללה, במבצע דומה.

ההתנקשויות כוונו לאישים בולטים בזרוע הצבאית של המפלגה, ובראשן עימאד מוע’ניה, שנהרג בפברואר 2008 בפיגוע מכונית תופת בשכונה בדמשק. במאי 2016 חוסל מוסטפא בדר א-דין, יורשו של מוע’ניה, בהפצצה ליד נמל התעופה של דמשק.

פואד שוכר, מפקד בכיר ביחידת רדואן, חוסל ביולי 2024 על ידי מזל”ט שפגע בו בתוך בניין מגורים בפרבר הדרומי של ביירות.

בספטמבר 2024, זכה איברהים עקיל, חבר מועצת הג’יהאד והשני בשרשרת הפיקוד של חיזבאללה , לאחר מותו של שוכר, באותו גורל, בעקבות תקיפת מזל”ט על מטרה בה שהה בשכונת א-דאחייה. 

נאדר סבור כי “לחיסולים אלו אין רק השפעה סמלית, אלא גם יוצרים הפרעה ממשית להיררכיית המנהיגות של חיזבאללה. קשה להחליף במהירות או ביעילות מנהיגים שחוסלו, מה שמשבש את ביצועי השטח ופעילות הכוחות והופך את החיסולים לכלי אסטרטגי המשמש להחלשת חיזבאללה מבפנים”.

קרדיט: אלחורה     קרדיט לתמונות: אלחורה