מכון וושינגטון: תסריטים בעקבות מכת מנע אפשרית על אתרי הגרעין באיראן שההכנות להן כבר בעיצומן

בהתווה את האתגרים העומדים בפני קובעי מדיניות השוקלים פעולה כזו, טען מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב כי פעולה כזו תהיה סבב הפתיחה של מסע ארוך שנבנה על עשרות שנים של מאמצים חשאיים ותסלים בקצב ובעוצמה.

“התקפה מונעת לא צפויה להיות אירוע בודד, אלא סבב פתיחה של מערכה ארוכה שמפעילה תקיפות צבאיות, פעולה חשאית, כמו גם מרכיבים כלכליים, מידעיים ושאר גורמים של כוח לאומי”, נכתב בדו”ח.

המחקר, שנכתב על ידי מייקל אייזנשטדט, אמר כי תקיפה מונעת מוצלחת נגד תוכנית הגרעין של איראן דורשת: חיסול חומרים ומתקנים, מתן אפשרות לשיבוש בנייה מחודשת סמויה, הבטחת תמיכה פוליטית ויצירת אסטרטגיה שלאחר התקיפה כדי להרתיע את איראן מבנייה מחדש.

עם זאת, האיום בפעולה צבאית עלול לגרום לאיראן להסתיר חומרים, מה שיסבך את התקיפות העתידיות. היא גם מסתכנת בדחיפה של איראן לנטוש את אסטרטגיית הגידור הגרעיני הנוכחית שלה ולהאיץ את פיתוח הנשק הגרעיני.

אייזנשטדט מעריך כי שלב ההכנה כבר החל, בהתייחס לתקיפות האוויריות של ישראל על מערכות מכ”ם איראניות באפריל ואוקטובר 2024, אשר החלישו את ההגנה האווירית סביב אתרי גרעין ואתרי טילים בליסטיים.

“ידרש קמפיין ממושך מכיוון שמתקנים מרכזיים הקשורים לתוכנית הגרעין של איראן ממוקמים ביותר מחצי תריסר אתרים”, נכתב בדו”ח, וציין כי חלקם מבוצרים וקבורים עמוק מאוד באדמה, מה שהופך הרס מוחלט לבלתי סביר.

לפי המחקר, מנהיגי ישראל רואים בפגיעות הנוכחית של איראן הזדמנות להפחית את יכולותיה הגרעיניות. “ישראלים רבים מאמינים שחולשתה הנוכחית של איראן מספקת הזדמנות ייחודית להרוס, או לפחות להסיג את תוכנית הגרעין שלה לאחור, באמצעות תקיפה צבאית”.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר מחדש את עמדתו לפיה “לאיראן לא יכולה להיות בעלת נשק גרעיני”, והביע נכונות למעורבות דיפלומטית אך הציע פעולה צבאית כמוצא אחרון. לדבריו, יש “שתי דרכים לעצור את [איראן], עם פצצות או עם פיסת נייר כתובה”.

הדו”ח הזהיר גם מהתגובה הצפויה של איראן למתקפה אפשרית, ואמר כי היא יכולה לנוע בין פעולות נקמה מדודות עד להסלמה חמורה, כולל נסיגה אפשרית מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) או הגבלות נוספות על פעולות “כלב השמירה לענייני גרעין” של האו”ם במדינה.

“טהרן עשויה לחוש צורך להגיב בצורה מאסיבית למתקפת המנע, אם כי הנזקים  שנגרמו לאחרונה על ידי ישראל לכוחות הפרוקסי שלה וליכולת ייצור הטילים שלה עשויים להגביל את יכולתה לעשות זאת. היא יכולה גם להגיב על ידי פרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני וגירוש פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א).

בשנת 2023, איראן כבר אסרה על לפחות שליש מהפקחים מלבקר באתרים, ומפקד הגרעין של האו”ם הביע תסכול על חוסר ההסבר של איראן לצעד זה.

אייזנשטדט גם הדגיש את חוסנה של איראן, והזהיר כי בעקבות תקיפה, איראן תנסה ככל הנראה לבנות מחדש את היכולות הגרעיניות שלה, עלולה להסתיר מתקנים חשאיים באזורים אזרחיים או אתרים חפורים עמוק שלדעתם יהיה הפעם מחוץ להישג ידם של ישראל או ארצות הברית.

“לפיכך, לאחר תקיפה, איראן תנסה ככל הנראה לבנות מחדש, אולי להסתיר מתקני העשרת צנטריפוגות חשאיים קטנים לעין (למשל, באזורי מגורים או פארקי תעשייה אזרחיים), או סביר יותר, במתקנים מבוצרים וקבורים עמוק שלדעתה נמצאים מחוץ להישג ידן של ישראל או ארה”ב”.

אין זו הפעם הראשונה שמומחים מזהירים מפני חוסנה של איראן. בחודש שעבר, סינא אזודי, מומחה ליחסי ארה”ב-איראן, אמר לפודקאסט Eye for Iran שאיראן יכולה בקלות לבנות מחדש מתקני גרעין שיפגעו בהתקפות אוויריות.

“ברגע שאתה יודע איך לעשות מכונית, זה לא משנה כמה פעמים אתה נקלע לתאונת דרכים. אתה עדיין יכול לבנות אותה מחדש”, אמר.

הפוטנציאל לבנייה מחדש באופן חשאי מחייב “פעולה חשאית בהמשך והתקפות צבאיות כדי לשבש ולדחות את מאמצי הבנייה מחדש” בשנים שלאחר המתקפה הראשונית, על פי דו”ח מכון וושינגטון.

הניתוח הגיע למסקנה שאם הדיפלומטיה לא תצליח לפרק את תוכנית הגרעין של איראן, על קובעי המדיניות לשקול את הסיכונים של סף גרעיני איראני מול התערבות צבאית. בעוד שתקיפה עלולה לעורר הפצת נשק גרעיני, היא עשויה גם לאפשר בלימה ארוכת טווח של איראן מוחלשת, טען אייזנשטדט.

הוא אמר כי מחשש להפלת המשטר איראן עשויה להגיב בצורה אגרסיבית יותר ולהאיץ את תוכנית הגרעין שלה לאחר תקיפה מונעת.