ח”כ ערבי ישראלי חושף: כ-400 מבכירי חמאס בעזה ביקשו בחשאי מטורקיה דרכונים דיפלומטיים. מתכוננים לעזוב?

חבר הכנסת הערבי-ישראלי לשעבר אכרם חסון חשף כי חמאס עזה ביקש בחשאי יותר מ-400 דרכונים דיפלומטיים מהרשות הפלסטינית לפני מספר שבועות כדי לנסוע לטורקיה.

הוא אמר בראיון ל-Alhurra TV כי הפתרון להשגת שלום באזור הוא “להרחיק את חמאס” מעזה, כי הרצועה לא תשוקם בזמן שחמאס נוכחת.

 

אין זו הפעם הראשונה שנושא הדרכונים עולה, שכן כבר בדצמבר האחרון עלו ידיעות דומות. 

מידע הצביע על כך שחמאס ביקש, בפגישה שהתקיימה עם הרשות הלאומית הפלסטינית בקהיר, שהרשות תשלם את שכר העובדים ותנפיק 400 דרכונים דיפלומטיים כדי להקל על תנועתם.

חמאס שחרר בשבת 3 בני הערובה ישראלים שהוחזקו ברצועת עזה במשך 16 חודשים.

חסון מתח ביקורת על גילויי טקסי מסירת בני ערובה של חמאס, והדגיש כי הצהרותיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשבת מייצגות את רגשותיהם של כלל הישראלים.

נתניהו חידש את התחייבותו “לחסל” את חמאס ולהחזיר לישראל את בני הערובה המוחזקים בעזה.

הוא מאמין ש”המצעדים הצבאיים של חמאס יפגעו בהם עצמם”, והזהיר כי טקסי מסירת בני הערובה המבישים “ישפיעו לרעה על המשך עסקת החליפין”.

 

3 בני הערובה, אור לוי, בן 34, אלי שרעבי, בן 52, ואוהד בן עמי, הגרמני-ישראלי, בן 56, הועלו לטנדרים והובלו לבמה על ידי לוחמי חמאס במהלך טקס שארגנה התנועה בדיר אל-בלח במרכז רצועת עזה.

ישראל גינתה את “הסצנה הקשה” שלאחר שחרור החטופים. נתניהו גינה את “התמונות המחרידות” ש”לא יישארו ללא מענה”.

חסון אמר כי הסיבה להרס הנוכחי בעזה היא חמאס, שכן 70 אחוז מהמבנים והתשתיות ברצועה נהרסו.

הוא הדגיש כי נתניהו מהסס לגבי המשך לשלב ב’ של עסקה זו, כי עם חמאס ,כארגון טרור, אי אפשר לעשות הסכמים.

הסכם הפסקת האש נכנס לתוקף ב-19 בינואר, יותר מ-15 חודשים לאחר פרוץ המלחמה ההרסנית. ההסכם קובע שחרור של בני ערובה המוחזקים ברצועת עזה תמורת עצירים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים, במקביל להפסקת פעולות האיבה.
הסכם שביתת הנשק כולל שלושה שלבים, כאשר השלב הראשון נמשך על פני שישה שבועות וכולל שחרור של 33 בני ערובה המוחזקים ברצועת עזה בתמורה ל-1,900 עצורים פלסטינים.

עד יום שבת התקיימו ארבע שלבים של חילופי שבויים.

الجواز الأخضر".. جواز السفر التركي الخاص وكيفية الحصول عليه؟ | سياسة |  الجزيرة نت

קרדיט: אלחורה   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות – אלג’זירה