“למה כל כך הרבה טנקים בסיני?” : לראשונה, ישראל הרישמית מתלוננת על ההפרות המצריות הקשות של הסכם השלום

בהצהרה נדירה ברמה הישראלית הרשמית, הביע דני דנון, שגריר ישראל באו”ם, את דאגתו מהיכולות הצבאיות הגדלות של הצבא המצרי.

דנון הטיל ספק במניעים מאחורי הוצאת מצרים מאות מיליוני דולרים מדי שנה על רכישת ציוד צבאי מתקדם, למרות “היעדר איומים בגבולותיה”, כפי שתיאר זאת. הוא הוסיף: “למה מצרים צריכה את כל הצוללות והטנקים האלה?”

בראיון לרדיו ‘קול ברמה’, שדווח ב”ג’רוזלם פוסט” ביום שישי, הדגיש דנון כי התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר מחייבת זהירות, וטען: “למדנו את הלקח שלנו, ועלינו לעקוב מקרוב אחר מצרים ולהיות מוכנים לכל “תרחיש אפשרי.”

דנון מתח ביקורת על תמיכת ארה”ב במצרים בתחום החימוש, וקרא לוושינגטון “לשקול מחדש” גישה זו. הוא הסביר: “עלינו לשאול את עצמנו עד כמה מצרים זקוקה לארסנל הצבאי הזה”.

הצהרה זו נחשבת לבעל התפקיד הציבורי הראשון של בכיר ישראלי המטיל ספק בהתרחבות הצבאית המצרית.

ישראל ומצרים חתמו הסכם שלום בשנת 1979, כאשר מצרים הייתה למדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל לאחר ארבעה עימותים צבאיים ב-1948, 1956, 1967 ו-1973. עם זאת, היחסים בין שתי המדינות היו עדים לתקופות שונות של רוגע ומתח.

השלום בין מצרים לישראל, בחסות ארצות הברית, מתואר כ”שלום קר” המוגבל לרמה הרשמית ללא השתקפות אמיתית ברמה העממית.

 

הערה ברקע הכתבה: הפרות מצרים את הסכם השלום מתבצעות כבר הרבה שנים וכל פעם שהנושא “נחשף” באמצעי התקשורת מצרים מדגישה שוב ושוב כי “הפרותיה” התבצעו לאחר קבלת אישור מתאים ממשלת ישראל שנענתה לפניה המצרית לתגבר כוחותיה בסיני על מנת להלחם בטרוריסים הקיצוניים שניסו להשתלט על צפון סיני ומשם לפעול נגד ישראל.

אמנם חלק מההפרות המצריות נעשו בהסכמה ישראלית אך ברור שלא רובם. הכנת מערכי לחימה ליותר מ-10 דיוויזיות ברחבי סיני כולל מחסני נשק ודלק עמוסים כהכנה לכל עימות צבאי עם ישראל היה בניגוד מוחלט לרוח הסכם השלום אך לא נגד אותו כי שכחו לכתוב זאת . 

כרגע בסיני ישנו סד”כ מצרי על דיביזיוני כולל שריון , כוחות אוויר וארטילריה שהוא בהחלט לא בהתאם להסכם השלום שנחתם.

ארה”ב חייבת להחזיר את הגלגל אחורה , אחרת ישראל מסתכנת בקיומה.

קרדיט: ערביכ דפנס    קרדיט לתמונות: דובר צבא מצרים