כלכלת סין “על הפנים”: האם הבועה תתפוצץ בקרוב? חלק א’
מגיפת הקורונה הכניסה את הכלכלה הסינית לסחרור והיא עדיין לא מצליחה להחזיר את שיווי המשקל.
בייג’ין מנפחת את נתוני התוצר המקומי הגולמי כדי לפזר את הרושם כאילו הפריחה הכלכלית הישנה חוזרת.
אבל הסינים נוגסים חזק במה שנשאר מהחסכונות שךהם, והם חושדים בנתונים הרשמיים.
אפילו בכירים במדינה ובמפלגה הקומוניסטית החלו להעז להטיל ספק בפומבי בתקפותן של ההצהרות הרשמיות.
גם המספרים, המציירים תמונה ורודה של מצב הכלכלה, החלו לרדת לאחרונה.
בדצמבר האחרון, מדד פיתוח ההכנסה של אג”ח ממשלתיות רשם את הרמות הנמוכות ביותר שלו אי פעם, וירד לפחות מ-2%.
ירידה חדה זו משקפת חוסר אמון בעתיד האג”ח הממשלתיות, והכלכלה הסינית בכלל, לנוכח הסיכון לדפלציה.
לא רק משקיעים מרגישים חוסר אמון, אלא גם אזרחים כלליים, וזו הסיבה שהסינים לא ששים כבר שנים להוציא את כספם אלא אם כן זה הכרחי.
בעקבות הסרת ההגבלות הקשורות למגפת הקורונה, הרשויות הסיניות ציפו לחזרה לפעילות הצריכה כדי להניע שוב את הצמיחה הכלכלית.
התרחיש הוורוד לא התממש, והספקות הסיניים לגבי כלכלתם העמיקו ככל שהמשבר במגזר הנדל”ן החמיר.
מייצאים כדי “לשרוד”
מספרי שיא היצוא שנרשמו בסין במהלך הרבעון האחרון של 2024 ” משקפים את חולשת השוק הפנימי, לא את חוזקה של הכלכלה”, אומר פרופסור וויליאם קירבי, פרופסור בבית הספר לעסקים של הרווארד, לאתר החדשות האמריקאי “אל-חורה”.
קירבי, מומחה לענייני סין, מוסיף כי “משקיעים סינים רבים מבקשים לייצא מכיוון שאינם יכולים למכור את מוצריהם בשווקי ארצם בשל מדד הצריכה החלש”.
מדובר ביצרני רכב, במיוחד רכבים חשמליים, חברות טקסטיל ומפעלי היי-טק.
פרופסור קירבי מסביר כי המספרים שפרסמו השלטונות הסיניים הם “אופטימיים מדיי, מה שאומר שהצמיחה הריאלית נמוכה בהרבה”.
“לכן, החתירה של חברות סיניות לייצוא היא מאמץ לשרוד ולהרוויח או לפחות להימנע מסגירה ולא רק מדיניות ממשלתית ממוקדת”, אמר קירבי.
האנליסט הפוליטי האמריקאי, עורך הדין גורדון צ’אנג, אומר בתורו שקצב הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי היה סביב אפס אחוז.
צ’אנג, שעבד בסין ובהונג קונג במשך כשני עשורים, הסביר כי “האחוז הזה עשוי להיות קצת יותר גבוה או קצת יותר נמוך, אבל הוא איפשהו בסביבות האפס אחוז”.
“אחד האינדיקטורים החשובים ביותר למיתון הכלכלי הוא הזרם הגדול של כספים, הן חוקית והן לא חוקית, מחוץ לסין, מה שגרם לירידה בערך היואן מול הדולר האמריקאי”, ממשיך ג’אנג.
אינדיקטור חשוב נוסף, לפי ג’אנג, הוא הירידה בביקוש לאג”ח ממשלתי סיני.
בנובמבר האחרון, ראש ממשלת סין לשעבר, לי קצ’יאנג, הטיל ספק בתקפותן של סטטיסטיקות רשמיות, כולל אלה על צריכת החשמל והיקף הסחורות המיוצרות.
קירבי מציין כי אילוץ מוסדות אוניברסיטאיים המתמחים בכלכלה לאמץ נתונים רשמיים במחקריהם מטיל ספק בתוצאות.
אבל התקרית הבולטת ביותר, לפי קירבי, הייתה ההצהרה של גאו צ’אן-וון, הכלכלן הראשי בתאגיד ניירות הערך של המדינה, לפיה “שיעור הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי יהיו תמיד 5 אחוזים כי אלו המספרים הרשמיים”.
וון לא הופיע בציבור מאז ההצהרה ההיא.
קירבי מעריך כי הרשויות מונעים מוון לדבר עם התקשורת.
קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות