ישראל השמידה את “האתר הגדול ביותר” לייצור טילים של  חיזבאללה

מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי הפציצו את מה שהם הגדירו כ”אתר הגדול ביותר” לייצור טילים של  חיזבאללה , לאורך הגבול הסורי.

צבא ישראל מסר ביום רביעי, 27 בנובמבר, כי הפציץ אתר באזור ג’ינטה שבמחוז בקאע בלבנון, כשהוא מכוון ל”אתר הייצור הגדול ביותר של רכיבי טילים מדויקים של חיזבאללה”.

הוא הוסיף כי אורך האתר התת-קרקעי הוא כ-1.4 קילומטרים, ומייצר טילי קרקע-קרקע ורכיבי נשק שונים, בנוסף לאיחסון נשק מדויק שנועד לתקוף את ישראל.

תמונה

קרדיט: רשתות חברתיות

 

לטענת הצבא הישראלי, האתר ממוקם במתחם תת קרקעי סמוך לגבול סוריה, ובשל קרבתו לסוריה הוא שימש נקודת מעבר מרכזית להברחת אלפי כלי נשק ואף פריטים מסוריה.

בשעות שקדמו לתקיפה במקום ביצעו כלי טיס ישראליים מספר תקיפות באזור במטרה להרוס את תשתית המעטפת של האתר.

בין היעדים שנפגעו באזור היה המחנה המרכזי של “יחידת רדוואן”, בו שהו אנשי היחידה.

בהודעת דובר צה”ל צוין כי בשנים האחרונות החל “חיזבאללה” לבנות ולהפעיל אתר זה בסיוע ושיתוף פעולה של איראן, ומומחים איראנים עבדו במקום לצד אנשי חיזבאללה הלבנונית.

צה”ל הגביר לאחרונה את התקיפות שלו משני צדי הגבול הסורי-לבנוני, בניסיון לנתק את אספקת הנשק לחיזבאללה.

ב-23 בנובמבר תקפו כלי טיס ישראליים שוב ושוב את מעבר הגבול חוסה-אל-קאע, והתקיפות כוונו לצד הסורי של המעבר.

ב-20 לאותו חודש הותקפו מטרות בעיר פלמירה ע”י ישראל, מזרחית לחומס, והותירו עשרות הרוגים ופצועים.

تغطية خاصة | الجيش الإسرائيلي يضرب معبر جوسيه بين سوريا ولبنان ويزعم قتل قيادي في حزب الله

קרדיט: רשתות חברתיות

 

כמו כן, ב-11 בנובמבר פשטו מטוסי קרב ישראלים על אתרים מדרום לחומס במרכז סוריה, שעות לאחר תקיפה שערכו על מטרות במרחב בירת סוריה, דמשק.

באופן חריג, ישראל נטלה אחריות על מספר תקיפות שביצעה באזורים שבשליטת המשטר, האחרונה שבהן הייתה  התקיפה במעבר “ג’וסיה”  עם לבנון.

עוד נמסר, לגבי תקיפה נפרדת בדמשק, כי היא כוונה לאינטרסים השייכים ל”אגף המודיעין של חיזבאללה”, הנאמנה לאיראן, לפי מה שהודיע ​​דובר הצבא הישראלי ,  אביחי אדרעי, ב-4 בנובמבר השנה.  

الشرق للأخبار - سوريا on X: "استهدف الجيش الإسرائيلي، معبر "جوسيه- القاع" الحدودي بين #سوريا ولبنان، للمرة الثانية خلال أيام. وقالت وسائل إعلام محلية، إن الغارة أدت إلى أضرار كبيرة في المعبر،

קרדיט: ענב בלדי    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות