מבזקי חדשות ליום 8-6-2024
*- מעמיק הקרע בין האמירויות לסעודיה
לפני כחודשיים דיווחתי לכם על מחלוקת בין סעודיה לאמירויות על שטח ימי ונראה כי נרשמת רק החרפה. השבוע האמירויות אישרה מחדש את טענתה לריבונות על האזור הימי אליאסאת, במכתב שנשלח למזכ”ל האו”ם. זה קרבה בעבקבות מכתב ששלחו הסעודים ובו הובעה התנגדות להכרזת האמירויות על אליאסאת כ”שמורה ימית”.
במכתב של האמירויות נכתב כי אליאסאת נמצאת במים הטריטוריאליים של המדינה. האמירות הוסיפה שהיא “לא מכירה באזורים ימיים, זכויות ריבוניות או תחום שיפוט מעבר לקו האמצעי המפריד בין המים הטריטוריאליים של האמירויות למים הטריטוריאלי של ערב הסעודית “.
אזור אליאסאת ממוקם ליד שדות נפט ימיים, מה שהופך אותו לאזור בעל חשיבות כלכלית רבה לשתי המדינות.
את הסכסוך הימי הזה ניתן לכלול בתחרות ההולכת וגוברת בין שתי המדינות על ההגמוניה האזורית ובייחוד בתחום העסקי – מסחרי.
*- ישראל “אחראית” למשבר עופות בירדן?
בשבועיים האחרונים אחד הנושאים המדוברים ברשת על ידי משתמשים ירדנים הוא מחסור בעופות – מרכיב בסיסי בתפריט של מרבית משקי הבית בממלכה. היצע העופות בנקודת המכירה נמוך והמחירים בשמיים. ברשתות טוענים כי הסיבה למחסור היא ייצוא לשוק הישראלי על חשבון השוק המקומי.
ראשי הענף בירדן מכחישים זאת בתוקף וטוענים כי אין ייצוא עופות לישראל או לכל מדינה אחרת. ההסברים למחסור מגוונים ורובם מוסברים במזג האוויר החם שגרם למותם של עופות רבים והעדפת המגדלים והסוחרים להציע את מה שנשאר מהעופות למסעדות ולבתי מלון על פני הצרכנים הפשוטים.
הירדנים לא מתשכנעים ובטוחים כי העופות שלהם נשלחים לשוק הישראלי…
*- תקראו את מי החות’ים מגייסים…
מאז שהכריזו על כניסתם למערכה על רקע המלחמה בעזה, החות’ים בתימן יצאו בקמפיין גיוס לוחמים לשורותיהם והם לא בוחלים בדבר. לפי מקורות תימניים, החות’ים אילצו מאות עובדי תברואה תימנים, וכן מהגרים מאפריקה, במחוזות תעז, דמאר ואיב, להצטרף להכשרות הקיץ שהם עורכים לאימון וגיוס לוחמים.
למותר לציין כי עובדי הניקיון והמהגרים נמצאים בתחתית הסולם החברתי במדינה שגם כך תנאי המחייה של מרבית האוכלוסייה מהנמוכות באזור.
לפי הערכות, מאז סוף השנה שעברה ועד תחילת מרץ 2024 החות’ים גייסו לשורותיהם קרוב ל-8,000 איש המשתייכים לעובדי התברואה, בהם גם מאות ילדים ולפחות כ-800 מהגרים אפריקאים, רובם מאתיופיה. כל אלה פוזרו במחנות אימונים במחוזות הנשלטים על ידי החות’ים.
*- טורקיה מציגה: הבטחנו וקיימנו
העיתונות בטורקיה מדווחת כי הייצוא לישראל ירד במאי ב-99% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכם בסך הכל ב-4.4 מיליון דולר. באפריל עמד היצוא הטורקי לישראל על 277.3 מיליון דולר.
סך היצוא לישראל בחמשת החודשים הראשונים של השנה ירד ב-38.4% ל-1.42 מיליארד דולר (בינואר כ-318 מיליון דולר, פברואר כ-399 מיליון דולר, מרץ – 421 מיליון דולר ואפריל 277 מיליון דולר).
יוזכר כי טורקיה הודיעה ב-9 באפריל 2024 כי היא מגבילה על רקע המלחמה בעזה את הייצוא של 54 קבוצות מוצרים לישראל. ב-2 במאי הודיע משרד המסחר שהופסקו כליל עסקאות היצוא והיבוא עם ישראל, למעט דחייה של שלושה חודשים עבור חברות טורקיות שכבר חתומות על הסכמי יצוא לישראל.
לפי הדיווחים, הפסקת היצוא לישראל לא השפיעה על היצוא הטורקי במאי מאחר שהוא גדל ב-11.4% על בסיס שנתי בחודש מאי ל-24.7 מיליארד דולר.
*- שכר ועונש:
הנתון שארדואן לא אוהב…
ראשי הכלכלה בטורקיה וגם אנאליסטים הופתעו לקבל את נתון האינפלציה לחודש מאי. מסתבר כי קצב עליית המחירים הגיע לשיא של 75% וזאת למרות העלאת הריבית המשמעותית שננקטה בטורקיה במהלך השנה האחרונה. עליית מחירי הדיור, החינוך ועוד הם שעומדים מאחורי הזינוק בקצב האינפלציה.
ראשי המשק בטורקיה מקווים כי שיעור האינפלציה הנוכחי הוא השיא ומעתה תחול ירידה. האינפלציה הגבוהה מאיימת על הכלכלה הטורקית למרות שזו השיגה שיעורי צמיחה נאים ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. כדי ללחום באינפלציה, טורקיה פועלת לצמצום הצריכה דבר שככל הנראה ישפיע גם על סיכויי הצמיחה ברבעונים הבאים…
*- מיליון דולר!
בית עם חמישה חדרי שינה במתחם וילות יוקרתי באי ג’ומיירה ביי בדובאי רשם את אחת מעסקאות השכרת הבתים היקרות ביותר בהיסטוריה של האמירות. שווי חוזה השכירות הגיע ל-3.7 מיליון דירהם (1 מיליון דולר) לשנה. זהות השוכרים לא נמסרה.
לטענת החברה שהיא בעלת הבית, שטחו הוא 5,192 רגל מרובעת (כ-482 מ”ר). הנכס מרוהט במלואו בסטנדרטים הגבוהים ביותר של יוקרה. הבית כולל חדר כושר פרטי, סאונה ומרפסת גג מרווחת.
ואם בענייני וילות ודובאי עסקינן, לפי דיווחים, האיש העשיר באסיה מוקיש אמבאני רכש באחרונה וילה יוקרתית בשווי 77.3 מיליון דולר בפאלם ג’ומיירה האקסקלוסיבי בדובאי. את הבית הזה הוא רכש עבור בתו אנאנט שהתחתנה לא מזמן…
*- המלחמה רוששה את חיזבאללה?
בימים האחרונים הועלה לרשת קמפיין תרומה לחיזבאללה על ידי “הארגון לתמיכה בהתנגדות” הקשור לחיזבאללה. הקמפיין הזה מעורר שאלה האם המלחמה אליה נכנס נסראללה ב-7 באוקטובר רוששה את הארגון. הפרשן הלבנוני חוסיין עבד אלחוסיין טוען כי הארגון השיעי נמצא במשבר כספי שהחל עוד לפני המלחמה הנוכחית בשל המאמץ שהשקיע בסוריה והירידה בסיוע מאיראן. מאז אוקטובר, הוחרף מצב חיזבאללה בשל הפיצוי שהוא צריך לתת למשפחות ההרוגים והפצועים משורות לוחמיו וכן הפיצוי הכספי למשפחות המפונים. לכן עבדאלחוסיין טוען כי הקמפיין נועד למלא את קופתו המתרוקנת של הארגון.
לעומתו, קצין הצבא הלבנוני בדימוס אמין חטיט המקורב לחיזבאללה טוען כי הארגון אינו סובל ממשבר כספי. הוא מסביר כי הקמפיין נועד לאפשר ללבנונים המעוניינים לתרום למאמץ המלחמתי כנגד ישראל לעשות זאת ולהרגיש שותף פעיל בו. “חיזבאללה אינו במשבר כספי ובהיסטוריה שלו לא היו לו (כספים) כמו שיש לו היום”, ציין חטיט.
*- סעודיה לא מתלהבת מהסכם משמעותי בין מדינות המפרץ לסין
ארה”ב מעוניינת בהסכם צבאי גרעיני טכנולוגי מקיף עם סעודיה שיכלול גם נורמליזציה עם ישראל בין השאר כדי להרחיק כמה שניתן את סין מעמדת השפעה על הממלכה. אבל בכלל לא בטוח שהסעודים כל כך מעוניינים בהרחבת הקשרים עם סין, בייחוד בתחום המסחרי.
לפי דיווחים, סעודיה מסויגת מהשיחות בין סין למדינות המפרץ לחתימת הסכם סחר חופשי. לפי הדיווחים, ריאד מתנגדת להסכם מחשש שהסכם כזה יביא להצפת השוק הסעודי בתוצרת סינית זולה ופטורה ממכס דבר שיפגע בתכניות הסעודיות לפתח מגזר תעשייתי מקומי משמעותי. ההתנגדות הסעודית לכלול מספר מוצרים מסין הביאה בעצם למבוי סתום בשיחות.
יצוין כי במסגרת תכנית חזון 2030 לגיוון מקורות ההכנסה של המשק, סעודיה פועלת להקמת בסיס תעשייתי מתקדם שיתמקד במגוון ענפים החל מכלי רכב וכלה בשבבים.
*- הכלכלה הסעודית חורקת והממלכה מוכרת נתח מ”היהלום שבכתר”
תקופה פחות מוצלחת לכלכלה הסעודית. בשנה שעברה המשק הסעודי רשם שצמיחה שלילית של 0.8% וברבעון הראשון הצמיחה השלילית רק העמיקה (1.8%). זה קורה על רקע הקיצוץ בתפוקת הנפט כשגם המצב הגיאופוליטי, כולל המלחמה בעזה לא מסייעת למשק הסעודי.
במצב עניינים זה, הסעודים בכדי לגייס את קהילת המשקיעים מתכנננים ביום ראשון למכור כ-0.7% מהאחזקות בענקית האנרגיה – אראמקו – הנכס החשוב ביותר במשק הסעודי. ההנפקה ביום ראשון צפויה להניב לסעודים כ-13 מיליארד דולר. זה אמנם נמוך מהסכום שהושג בהנפקה הקודמת בשנת 2019 (29.4 מיליארד דולר), אולם הוא יסייע בצמצום הגרעון התקציבי שהשנה אמור להגיע לכ-21 מיליארד דולר.
קרדיט: ערוץ הטלגרם דורון פסקין – הכסף שמניע את המזרח התיכון קרדיט לתמונות: