הזירה האיראנית: מה נשתנה השנה – ומה צריך להשתנות?

מה השתנה השנה הזו בזירה האיראנית? בזירה האזורית, סיפקה המלחמה בעזה לאיראן הזדמנות ראשונה לממש באופן יעיל – גם אם חלקי – את תפיסת “התלכדות הזירות” מול ישראל. זאת, תוך תיאום וסנכרון בהובלת איראן של שותפיה ושלוחיה בזירה הפלסטינית, בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן הפועלים במסגרת “ציר ההתנגדות” נגד ישראל, ואף נגד ארצות הברית, וחוזרים ומדגישים כי לא יחדלו עד להפסקת הלחימה בעזה. במקביל, ניצלה איראן את המלחמה להעמקת מעורבותה האזורית, לבלימת תהליך הנורמליזציה וההסדרה בין ישראל למדינות ערב ולהגברת הלחץ הצבאי, המדיני והכלכלי על ישראל.

התקיפה, שיוחסה לישראל במבנה צמוד לשגרירות איראן בדמשק, בה נהרג מפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חסן מהדוי, הביאה לעליית מדרגה דרמטית במתיחות בין איראן וישראל. מתקפת הטילים והכטב”מים האיראנית לעבר ישראל בליל ה-14 באפריל בישרה שלב חדש בעימות האסטרטגי בין שתי המדינות. במאמץ לשקם את הרתעתה ולייצר משוואה חדשה מול ישראל, בחרה ההנהגה האיראנית לזנוח את מדיניות “הסבלנות האסטרטגית” לנוכח מדיניות הסיכולים של ישראל גם במחיר סיכונים להסלמה חמורה מולה.

 

בתוך כך, ניצלה איראן את המלחמה ואת קריסת ההבנות הלא-רשמיות עם וושינגטון להקפאה חלקית של העשרה גבוהה, על מנת להתקדם ולהתבסס עוד יותר בסף הגרעיני וייתכן שאף לקדם מהלכים, שנועדו לקצר את זמן הפריצה לנשק גרעיני, בהינתן החלטה אסטרטגית מצד ההנהגה בטהראן. התפתחויות אלה מטרידות במיוחד על רקע התגברות ההתייחסויות, של גורמים באיראן, לסוגיית הנשק הגרעיני.

אם כך, מה צריך להשתנות? בזירה האזורית, ישראל צריכה לחתור לסיום המלחמה בעזה תוך מימוש, גם אם לא שלם, של יעדיה המרכזיים, ובראשם נטרול יכולותיו השלטוניות והצבאיות של חמאס, ולכינון ארכיטקטורה הסדרית אזורית, שתחליש את הציר הפרו-איראני ותבלום את השפעתו מערערת היציבות באזור. זאת על בסיס יצירת אלטרנטיבה שלטונית לחמאס בעזה, חידוש המגעים לנורמליזציה עם ערב הסעודית כחלק מקידום הבנות רחבות עם ארה”ב, כולל שאיפה להסכם הגנה בדומה לזה אליו חותרת ערב-הסעודית.

 

הקואליציה האזורית והבינלאומית, שהשתתפה ביירוט השיגורים מאיראן לעבר ישראל, מעידה על הפוטנציאל הטמון לכינונו של מערך אזורי נגד איראן ביום שאחרי המלחמה בעזה. מימוש יעדי המלחמה בעזה וכינון ארכיטקטורה אזורית חדשה המבוססת על חידוש תהליך הנורמליזציה הישראלית-ערבית עשויים להוביל לעיצוב מציאות מדינית, שתסייע בריסונה של איראן ובבלימת התעצמותו של הציר הפרו־איראני באזור. כינון מציאות הסדרית כזו תוכל להוות תגובה אולטימטיבית ואסטרטגית למאמצים האיראנים המתמשכים לערער את היציבות באזור ולפגוע בביטחונה הלאומי של ישראל.

בתחום הגרעין, יש לחתור בהקדם האפשרי ליצירת מציאות הסדרית חלופית (בהובלה אמריקאית) להסכם הגרעין מ-2015, שתאפשר גלגול לאחור של יכולות הגרעין האיראני, במיוחד בתחום ההעשרה. במקביל, ובעיקר אם לא יתאפשר הסדר, יש לגבש אסטרטגיה, שתכליתה להרתיע את איראן מצעדים, שמשמעותם התקדמות בפעולות כגון העשרה ל-90 אחוז, בדרך לייצור ראש נפץ גרעיני.

Israel-Iran war LIVE: Israel blasts Rafah after warning of evacuation |  Fate of ceasefire uncertain?

קרדיט: חוקרי הזירה האיראנית במכון INSS  סימה שיין, רז צימט ודני סיטרינוביץ    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות