מדיניות ההכלה: הטעות האסטרטגית החמורה ביותר של ממשלות ישראל וצה”ל בעשרות השנים האחרונות

מדיניות ההכלה –  הטעות האסטרטגית החמורה ביותר של ממשלות ישראל וצה”ל בעשרות השנים האחרונות.

מה היא מדיניות ההכלה?

המצב בו עוצמת התגובה של צה”ל למתקפות של ארגוני הטרור של האויב מתבצעת לפי התוצאות בפועל של מתקפת האויב, תוצאות שנמדדות במס’ הרוגים ונפגעים.

לצערנו עוצמת התגובה של צה”ל ומדינת ישראל לא נקבעת לפי הכוונות של האויב שהיו לרצוח כמה שיותר יהודים.

לכן לדוגמא: אם נניח שמשוגרים 10 רקטות לעיר אשקלון, המשוגרים ממחנה הפליטים של חאן יונס, המטרה של החמאס היא רצח ללא הבחנה של תושבים כולל נשים וילדים

מהם 5 הרקטות נפלו בשטחים הפתוחים ו 5 יורטו ע”י כיפת ברזל, והתוצאה? אפס נפגעים, במציאות, התגובה הצהלית תהיה מינורית, לפגוע במחסן ריק.

הרציונל – לא לפגוע באנשים ולא לגרום לחמאס או לחיזבאללה להגיב שוב.

חברים, זו פחדנות, ככה לא בונים חומה, ככה לא משיגים הערכה באזור הזה, ככה לא משיגים הרתעה. דרך המלחמה העולמית המקובלת אלפי שנים היא שעל הפגזה של יעד אזרחי מפגיזים ובעוצמה כפולה ומכופלת יעד אזרחי של האויב.

רק כך משיגים הרתעה.

כבר שנים רבות הוכח שדרך ההכלה של צה”ל וממשלת ישראל לא רק שלא הגבירה את הביטחון, הדרך הרעה הזו היא זו שגרמה לחוסר ביטחון, להתעצמות ארגוני הטרור ובסופו של הליך למלחמה שהחלה ב 7 לאוקטובר.

אני כמעט בטוח שהמנהיגים האחראים על ביטחוננו ולמרות מותם של רבים מהאזרחים והתושבים, עדיין לא מבינים את הכשל המובנה הזה של דרך ההכלה.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות