המטרה טהרן: מאחורי הקלעים של מבצע השתלטות המוסד על ארכיון הגרעין. חלק ב’

 

לפי הספר, כמה רמזים שהיו לקהילת המודיעין המערבית בעבר לגבי תוכנית הגרעין של איראן עזרו לישראל, אבל המאבקים של איראן עצמה למנוע מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית גישה בלתי מוגבלת למסמכי העבר הגרעיניים של המדינה גרמו לאיראנים להעביר את המסמכים הללו לאיחסון במקום סודי שרק מתי מעט ידעו על מיקומו.

בספר נטען כי מוחסן פחריזאדה השתתף באופן אישי בבחירת בניין רעוע ורגיל בשוראבאד להעביר אליו את המסמכים, והוא האמין שאיש לא יחשוד במקום כזה. לטענת מחברי הספר, סוכנויות הביון של הרפובליקה האסלאמית של איראן לא תיארו לעצמם שהמוסד עוקב אחר תנועות הגורמים המרכזיים בתוכנית הגרעין של איראן ומתקרב לזיהוי הסופי של מקום מסתור המסמכים.

הספר מסביר כי כאשר אושר מיקומו של הארכיון, עדיין היו פרטים רבים חסרים במרכז הדיונים של המוסד, כמו, האם המסמכים הללו באמת מכילים מסמכים סופיים להוכחת כוונות הרפובליקה האסלאמית של איראן להשיג גרעין פצצה או לא? או אז התקבלה ההחלטה לשלוח סוכנת מוסד לשוראבאד ולהתחיל  לעבוד “על ההכנות” לגישה לארכיון.

בספר נכתב כי כאשר הוכרז עיקר מבצע “אור ירוק”, צוות של 24 קצינים, כולל ישראלים ואיראנים, נכנס לאיראן ממסלול אחר והגיע בלילה המיועד למחסן שוראבאד. השומרים עזבו את המקום כמו בכל לילה וצוות האבטחה הבא היה אמור להגיע למקום מחר בבוקר. לסוכני המוסד שנשלחו היו שש וחצי שעות לנטרל את מערכת האזעקה והצפירות, לפרוץ את המנעולים ולהעביר את המסמכים. בשעה 10:31 באותו לילה של אמצע החורף הותכו המנעולים ובזמן שקבוצת סוכנים שומרת על דלתות הברזל הכבדות של המחסן כדי לבדוק את הסביבה, הצליחה קבוצה נוספת להיכנס לחלקו הפנימי של המחסן.

 

אלא שאז צצה בעיה והתברר שרק יום קודם לכן בוצעו שינויים בתכולת ובמיקום המחסן, הועברו מספר פריטים ושונתה פריסת המחסן. חודשים של איסוף מידע ותכנון ותרגול קפדניים עלולים היו ללכת לאיבוד. תוך כדי התייעצות עם המוסד בישראל, שבכיריו עקבו אחר האירועים כל רגע ורגע מהמטה בתל אביב, נאלץ צוות הסוכנים להמשיך במשימתם על פי התוכנית.

לדברי המחברים, 24 חברי הצוות השתמשו ביכולת הטכנית שלהם כדי לסיים את העבודה מהר יותר; אחד הצוותים השתמש בלפידים מיוחדים לחיתוך מתכת, היוצר טמפרטורה של כ-3,600 מעלות. החום המיס את כספות המתכת הכבדות, וחברי צוות אחרים החלו לעיין במסמכים הנדרשים, והשליכו את המסמכים הפחות חשובים.

מהספר עולה כי בזמן הפריצה הבחינו הסוכנים ב”אוצר ענק”; לצד קבצי נייר ותרשימים ומפות, נמצאו בידיהם יותר מ-100 תקליטורים המכילים קבצים וצילומים תיעודיים של תוכנית הגרעין של איראן, יחד עם מטמון נוסף של תמונות של ניסויים גרעיניים שונים.

חצי טון של דיסקים ומסמכים הועלו על שתי משאיות שיצאו ממחסן שוראבאד בדיוק בחמש בבוקר שעון טהרן ופנו לגבול הרפובליקה של אזרבייג’ן בדרכים שונות.

בספר נכתב כי  שעתיים וחצי לאחר עזיבת חוליית הפריצה הגיעו השומרים האיראנים למחסן וגילו את האמת, אך זה היה מאוחר מדי. המשאיות חצו את הגבול בתוכנית שהספר כינה הטעיה מורכבת, ואז כל הסוכנים שהשתתפו בתוכנית זו הוצאו מאיראן ומרפובליקת אזרבייג’ן.

ארכיון הגרעין של איראן הגיע לישראל באותו לילה מאזרבייג’ן, אבל לקח חודשיים וחצי לבנימין נתניהו לקיים את מסיבת העיתונאים ההיא.

 

קבוצת מומחים ישראלים טוענת כי פעולה יוצאת דופן, למרות יישומו ללא רבב, הייתה למעשה כישלון ולא סיפקה את המטרה הסופית של ישראל, שהיא למנוע מאיראן להתקדם בתוכנית הגרעין שלה.

עם זאת, ג’רמי בוב דוחה דעה זו ומאמין שלישראלים אלו אין הבנה מדויקת של הסיפור וללא הפעילות של ישראל נגד תוכנית הגרעין של איראן, ייתכן שטהרן הייתה מגיעה לפצצה גרעינית לפני כמה עשורים. הוא ואילן אביתר מדגישים כי לפי הערכת המוסד בשנות ה-90 של המאה ה-20, איראן הייתה יכולה להגיע לפצצה גרעינית באותה עת רק “בעוד שנתיים”, אך יש לייחס את העובדה שטהרן טרם השיגה יכולת כזו. ל”הצלחה המובהקת” של ישראל .

לדברי אייל אביתר, אם ישראל תוכל לעכב באופן שוטף את מהירות התקדמות תוכנית הגרעין של איראן, אולי כתוצאה משינויים פנימיים באיראן ובראשם מימוש הרצון להפיל את ממשלת המולות, המטרה של ישראל למנוע מאיראן להשיג פצצת אטום תתממש.

הגרסה האנגלית המקורית של הספר פורסמה בארצות הברית כשבועיים לפני התקפת הארגון הקיצוני חמאס על ישראל ותחילת המלחמה בעזה.

הוול סטריט ג’ורנל כינה אותו “הספר הטוב ביותר של השנה” על המודיעין של ישראל בנושא האיראני.

המחברים סבורים כי התקיפה של חמאס מוסיפה לחשיבותו של הספר שכן גם אם חמאס לא ביצע את התקיפה ישירות בהוראת הרפובליקה האסלאמית של איראן, פעולת ההנהגה הפנימית של ארגון קיצוני זה עולה בקנה אחד עם הדוקטרינה של הרפובליקה האסלאמית של איראן שיש ליצור טבעת אש מסביב לישראל  תוך שהוי מסבכת את ישראל בבעיות קשות ומתמשכות עד להשמדתה.

 

הכותבים מאמינים שיום אחד לאחר שחמאס תקף את עם ישראל, הורתה טהראן לקבוצות הפרוקסי שלה לפתוח בגל התקפות ללא הפסקה נגד ישראל. לפיכך, נוסף פרק נוסף לגרסה העברית של הספר לאחר שחמאס תקף את ישראל.

הגרסה העברית של הספר יצאה לאור בהוצאת “ידיעות ספרים” (Y.Books) בימים אלה באחת התקופות השנויות במחלוקת ב-46 שנות העוינות של הרפובליקה האסלאמית של איראן נגד ישראל.

שני מחברי הספר מאמינים כי שיתוף הפעולה של ערב הסעודית, ירדן, איחוד האמירויות ומדינות נוספות באזור ביירוט מאות מל”טים וטילים שאיראן שיגרה לעבר ישראל בתקיפה הצבאית הישירה הראשונה שלה בליל 25 באפריל השנה הוא יישום מעשי של ההבנות בין כולם, שיתוף פעולה שיילך ויגדל מעתה ואילך.

אילן אביתר סבור כי ליל התקפת הטילים והמל”טים של איראן על ישראל היה הדרמטי ביותר מזה יותר מארבעה וחצי עשורים של העוינות של טהראן לקיומה של ישראל, אך ייתכן שעדיין צפויים אירועים דרמטיים יותר.

קרדיט: רדיו פרדה    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות