לעולם לא עוד?

איור: יותם פישביין, ישראל

לעולם עוד?
חיי כל יהודי מלווים בשאלה, “האם השואה יכולה לחזור?” לאלו שטרם מלאו חמישים שנות חיים עצם השאלה היה נראה מופרך (https://t.me/icaricature/3701). אבל אחרי שמיני עצרת, בראותנו את הקלות בה פראי אדם אנטישמיים (https://t.me/icaricature/4170) שברו את כל גבולות האימה, ובאכזריות שטנית השחיתו את צלם יהודי העוטף, ואיבדו את צלם עצמם. בראותנו את גל האנטישמיות שגאה כלפי כל יהודי על פני הכדור, ואת התגייסות אומות העולם ומוסדותיהם (https://t.me/icaricature/4438) בראשותו של ג’ו ביידן להצלת הארגון הנאצי (https://t.me/icaricature/4385) שאנס, עינה, טבח וחטף את אחינו. בראותנו את שוויון הנפש של האינטיליגנציה האנושית להתפרעות האנטישמית שכבשה את גינות האקדמיה העילית (https://t.me/icaricature/4645), מלווה אותנו השאלה; איך לא קרתה השואה עד היום? ביום השואה שנקבע מתחילה ליום פרוץ פרעות תרצ”ו, שנפתחו ברציחת 9 יהודים ביפו בידי מעריצי ידידו של היטלר (https://t.me/icaricatures/13507?single), נזכור ולא נשכח. הרוע המוחלט תמיד יעשה מאיתנו היהודים האוייב המוחלט שלו. (https://t.me/icaricature/3660)

קרדיט: ערוץ הטלגרם הימין הלא מתנצל של הצל