איראן- על סיזדה בדר והשקר של השלושה עשר
סיזדה בדר – היום ה 13 של האביב
היום מציינים באיראן את סיזדה בדר (سیزدهبدر = Sizdah Bedar) היום ה 13 של האביב, יום חג רשמי, המסיים את חופשת הנורוז (ראש השנה האיראני) בו האיראנים נוהגים לצאת לחיק הטבע לבלות עם משפחה וחברים.
משטר המולות של הרפובליקה האסלאמית של איראן, שלא הצליח למחוק את חגיגות הנורוז המסורתיות המלוות את התרבות האיראנית שנים רבות לפני הולדת האסלאם, מנסה כדרכו להשפיע על התודעה, ולכן מנסה לקבע את השם “יום הטבע” שקבעו המולות לסיזדה בדר.
נוסף לבילוי בחיק הטבע ואכילת מאכלים ומשקה מסורתיים, האיראנים מציינים את היום במנהגים נוספים, החל מ”קשירת הירוקים” (سبزه گره زدن = sabzeh gereh zadan = Knotting the greens) קשירת אגודות הגבעולים הירוקים שהונבטו, והיו הסבזה (سبزه = Sabzeh) חלק מהפת סין (هفت سین = Haft-Seen) התצוגה שנערכה על שולחן הנורוז, והחזרת הסבזה לטבע, ע”י השלכתם למים זורמים, יש גם מנהגים נוספים הקשורים לסיזדה בדר, אחד מהם הנפוץ בעיקר בקרב הכורדים, הוא זריקת 13 אבנים קטנות המסמלת שזורק האבנים מרחיק מעצמו אסונות ומזל רע, ומייחל לדבר טוב עם כל אבן שנזרקת.
השקר של השלושה עשר ומחאות האיראנים נגד המשטר
ויש במנהגי היום ה 13 של האביב, גם את “השקר של השלושה עשר” (دروغ سیزده = Dorugh-e Sizdah) שדומה לאחד באפריל, אבל קדם לו באלפי שנים, ומקורו בימי האימפריה הפרסית האחמנית, ובמקורות האיראנים נהוג לספר בסיזדה בדר בדיחות ושקרים מכילים התייחסות לקרב של טִישְׁטְרְיַא – טישטר (تیشتر = Tishtrya) אל הגשם הזורואסטרי, באפושה (اپوشدیو = Apaosha) שד הבצורת, ולמעשה לועגים לשד הבצורת שבתרבות העתיקה באיראן, גם התייחסו אל אפושה כשד השקר.
אזכיר שהקרב האפי מתואר בשאהנאמה (شاهنامه = Shahnameh) ‘ספר המלכים’, שנכתב ע”י פירדוסי, הכולל את ההיסטוריה העתיקה של איראן, כולל סיפורי עידן הגיבורים והמיטולוגיות האיראניות.
האיראנים ניצלו הזדמנות למחות שוב נגד משטר המולות של הרפובליקה האסלאמית, ומזכירים למשטר ולכל העולם את קורבנות מחאת החופש והדרישה להחלפת המשטר (המכונה בעולם “הנאור” מחאת החיג’אב) ומפרסמים ברשתות האיראניות תמונת קולאז’ של פני הקורבנות, היוצאים את פניה של ארמיטה גרוואנד (آرمیتا گراوند = Armita Geravand) שפורסמה גם לקראת הנורוז, יחד עם תמונות קולאז’ נוספות של פני קורבנות המשטר. (אזכיר שארמיטה גרוואנד הותקפה ברכת התחתית של טהראן בידי בריוניות סדיסטיות של משטרת המוסר האיראני, כי העזה להיות ללא חיג’אב, והתקיפה האלימה הובילה למותה)
הכותרת המצורפת במקרים רבים לתמונה היא: “יום 13 של אביב מבורך לזכרם של המתים בדרך לחירות” (به یاد جانباخته های راه آزادی سیزدهمین روز بهار مبارک باد) את התמונה תוכלו לראות בקבוצת הדיון של הערוץ.
היות וכאמור, מזה אלפי שנים נהוג ביום זה לעשות מתיחות ולספר שקרים, באיראן של ימינו המנהג ממשיך גם בעיתונים, ואספר לכם שהשנה בעיתוני איראן אולי לא תראו מתיחות כמו זו שהייתה בעבר בעיתון שרק (شرق = Shargh) שפרסם ידיעה על שמגדל מילאד ( برج میلاد = Milad Tower) נוטה ועומד ליפול, אבל כן מספר לנו היום דווקא ידיעה חביבה שנלקחה מערוץ אל-מיאדין של חיזבאללה הלבנוני, האומרת שלפי “מקורות דוברי עברית” היה הלילה פיצוץ אדיר ליד קווי חשמל העוברים מזרחית לקלקילה ליד עזון, שהפחיד את הישראלים. אולי אמרו שאנחנו נורא פחדנו מהפיצוץ “האדיר” זה שקר קטן לכבוד סיזדה בדר…
אבל אספר לכם שמה שבאמת מעניין, בהקשר של “השקר של השלושה עשר” השנה, זה שמאז הפצצת בניין השירות הקונסולרי שצמוד לשגרירות איראן בדמשק, וחיסול מפקד כוח קודס של משמה”מ, בסוריה ובלבנון, “פעיל השלום” מוחמד רזא זאהדי, יחד עם עוד קציני משמרות המהפכה, וצדיקים אחרים שהתאספו לדברי האיראנים “להכנות לקראת ארוחת האיפטאר”, המשטר האיראני מנסה במאמץ מתואם עם הלוביסטים שלו בעולם “הנאור” לדחוף נרטיב חדש שמתאר את מפקד משמרות המהפכה בסוריה ולבנון כ”דיפלומט”.
לנו זו נראית כמו בדיחה רעה והזויה, וכמובן אנחנו יודעים שזו תעמולה איראנית, אבל כבר ראינו גינויים לתקיפת מבנה המשרדים הקונסולרי האיראני בדמשק, שהיה בשירות משמרות המהפכה, המגיעים לא רק מלבנון, קטר, חמאס ושאר צדיקים, או ממדינות ערב החוששות מאיראן, אלא גם ממדינות העולם “הנאור”.
ברשתות האיראניות יש מי שמזכיר למשטר האיראני שתא”ל זהדי שפיקד על כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ולבנון, הרבה דברים אבל לא היה דיפלומט, ושהוא בעיקר היה טרוריסט שאחראי על רצח עשרות אלפי בני אדם בסוריה ומקומות אחרים, עקירת מיליונים מבתיהם, ושהוא היה מפר זכויות אדם סדרתי ובוטה, הן בתוך איראן והן מחוץ לאיראן.
הציניקנים האיראנים מנצלים הזדמנות להצליף במשטר, ולועגים להצהרות ואיומי בכירי משטר המולות לאחר הפצצת הבניין הצמוד לשגרירות איראן בדמשק, כדוגמת ההצהרה של כמזכיר המועצה העליונה לביטחון הלאומי האיראני, הצדיק החביב אוהב האדם, עלי שמח’אני, שאתמצת את שאמר כך: “ישראל עשתה מעשה טיפשי, היא חייבת לשלם את המחיר…” והודיע שהנקמה תהייה קשה, וענו לשמח’אני בעצה מטובלת בציניות מושחזת, שהכתובות של שגרירויות ישראל זמינות בגוגל, ומבקשים שהמשטר לא ישגרו שוב טילים לכיוון ארביל, והזכירו שבפעם הקודמת שירו טילים לנקמה בישראל, הטילים שפגעו בארביל, הרגו בשם הנקמה ילדה בת שש.
התמונה שבה קולאז’ פני הנרצחים של המחאה נגד המשטר, מרכיבים את פניה של ארמיטה גרוואנד:
קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות