המחדל הגדול: המחסור בחימושים ובחלפים
במלחמה המתמשכת מאז יום ה 7 לאוקטובר, נסתבר כי למחסור הכרוני של צה”ל בחימושים ובעיקר המחסור בחימושים איכותיים השפעה שלילית ניכרת על מהלך המלחמה.
להערכתי המחסור הזה בחימושים מקשה מאוד על צה”ל ומדינת ישראל בהשגת ההכרעה במלחמה.
הסבר כללי
ב 7 לאוקטובר הסתבר לכל מי שעוסקים ומבינים בבטחון כי צדקו מי שהתריעו במשך השנים האחרונות על אי המוכנות של צה”ל ומדינת ישראל למלחמה.
הסתבר לכל בר דעת בטחונית כי במהלך השנים נוצרו והתעצמו בתחום הבטחון מחדלים גדולים וחמורים ביותר :
כעובדה שאין עליה מחלוקת נסתבר שמערכת הבטחון והממשלה נכשלו כליל ביום ה 7 באוקטובר בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה.
הגנה מפלישת הכוחות של החמאס ושות’ לחבל עוטף עזה המורחב ומהביצוע של הטבח הנורא באזרחים והחיילים בישובים ובאיזור.
טבח שכלל גם את חטיפתם של מאות אזרחים, חיילים וגופות לעומק רצועת עזה.
מחדל גדול אחד כזה שכבר כתבנו עליו כאן הוא גודלו המצומצם של צבא היבשה.
נסתבר שצה”ל, מערכת הביטחון והממשלה הקטינו במהלך 40 השנים האחרונות את צה”ל בהדרגה ובנחישות.
הקטינו את צבא היבשה עם הדגש על גודל הכוחות המשוריינים והארטילריה.
הקטינו לגודל כזה שאינו מאפשר לצה”ל ולמדינת ישראל התמודדות יעילה במלחמה רב זירתית.
במאמר זה נעסוק במחדל חמור נוסף, מחדל שמעיד על כשלון תפיסתי ותכנוני ברמה הגבוה ביותר.
הבהרות:
במלחמה הזו, ובתוך ימים ספורים, הסתבר לכל מי שמבין בביטחון שיש לצה”ל גם בעיית חימושים רצינית.
זו בעיה שחייבת להשפיע על היכולת של מדינת ישראל וצה”ל לפעול בכל מקום ובעוצמה הנדרשת.
במלחמות בעידן הזה של המאה ה 21 ברור שהצדדים הלוחמים משתמשים בהיקף ובמגוון עצום של חימושים.(ראו מלחמת רוסיה ואוקראינה וגם כמה חימושים צבר החמאס בעזה).
כדי להיות במצב סביר בתחום הזה ובזמן מלחמה חייבים להתיחס ל 3 משתנים עיקריים:
1, גודל המלאי וכלכלת החימושים
בהגדרה מדינת ישראל היא מדינה מוקפת אויבים שרוצים להכחידה והיא המדינה שמצוייה בכל עת ברמת הסיכון הגבוהה ביותר בעולם.
בנוסף, מדינת ישראל אינה חברה בברית הגנה מחייבת עם מדינות שכנות, מדינות שיכולות ורוצות לסייע כמו נניח ברית נאט”ו.
מדינה כזו חייבת שיהיה ברשותה מלאי חימושים גדול ככול שניתן, מלאי גדול של כל סוגי החימושים.
כל בר דעת מבין מודע לכך שבזמן מלחמה אנחנו לבד.
במלחמה הזו נסתבר (הפתעה מרה ,ולצערי צפויה) שיש לצה”ל ולמדינת ישראל בעיית מלאי חימושים חמורה.
בכל מלחמה וכצפוי גם במלחמה הזו החימושים מתכלים במהירות ואז הצבא חייב לעבור למצב של “כלכלת חימושים”.
המשמעות של מעבר לכלכלת חימושים היא שהפעילות צבאית הופכת להיות מוגבלת וחסרת תנופה.
זו דרך פעילות שמקשה מאוד על הגעה למצב של הכרעה במלחמה.
כצפוי, פעילות במצב של כלכלת חימושים מאריכה ללא סוף את המלחמה וכך מעצימה את כל הקשיים הנגזרים מכך למשק, לחברה ולצבא.
2, כושר היצור העצמי של כל סוגי החימושים
מדינת ישראל ומערכת הביטחון חייבים היו להיות במצב בו יש לתעשיה המקומית את היכולת לייצר כאן את כל סוגי החימושים הנדרשים לצה”ל וזאת כדי למנוע או לצמצם את התלות במדינות ובספקים חיצוניים.
זאת נוכח העובדה הצפויה שיש מדינות רבות שבזמן מלחמה אוסרות מסיבות פוליטיות, מדיניות ואחרות על יצוא החימושים לישראל(אמברגו).
במלחמה נסתבר שמדינת ישראל לא מייצרת את כל סוגי התחמושת הנידרשים לצה”ל וזאת למרות היכולת הטכנולוגית הנוכחית כאן, יכולת שמאפשרת את היצור של כל סוגי החימוש הנדרשים לצה”ל, לרבות יכולת לייצר את כל סוגי הטילים.
3, יכולת לעבור מייד לכושר יצור גדול פי כמה
בהינתן המצב הנ”ל של מלאי קטן ואמברגו בתצורה כזו או אחרת שתמיד יונחת על מדינת ישראל במהלך מלחמה חייבים לתחזק קווי יצור גמישים.
קווי יצור שיכולים להכפיל ושוב להכפיל את תפוקת החימושים שהם מייצרים.
לתחזק קווי יצור גמישים זה מהלך שעולה כסף אבל שווה זהב.
בנוסף, כל הסקירה הנ”ל מתייחסת גם לחלפים לאמל”ח לרבות לטנקים ולמטוסים.
קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: דובר צה”ל ורשתות חברתיות