דילמת המל"טים: מדוע איראן מתערבת בסכסוך הסודני?
ההשפעות של הודעתה של סוכנות בלומברג האמריקאית ב-25 בינואר 2024 בדו"ח שלה לפיה איראן סיפקה לצבא סודן מל"טים מדגם "מוהאג'יר 6" שהוכשרו למשימות איסוף מודיעין ותקיפות בבסיס ואדי סידנה, מצפון לאומדורמן. משכה את תשומת לבם של רבים מהאנליסטים לגבי גבולות התפקיד האיראני בסכסוך בסודן.
הדבר נקשר להכרזה של הרשויות הן בחרטום והן בטהרן ב-9 באוקטובר האחרון על כוונתן לשקם את היחסים בין שתי המדינות לאחר שהן נותקו ב-2016 כאשר חרטום הייתה אחת הבירות שניתקה את יחסיה עם איראן בעקבות ההסתערות על שגרירות סעודיה באיראן.
אבל מה שמרשים בהקשר זה הוא ההחלטה של שתי המדינות הללו לחזור ליחסים נורמליים ביניהן בעיצומו של הסלמה של הסכסוך המזוין בין כוחות צבא סודאן לכוחות התמיכה המהירה, מאז אמצע אפריל, באופן מסוים. ההחלטה חושפת למעשה את ניסיונות הצבא לחזק את עמדותיו, מול כוחות התמיכה המהירה בחיפוש אחר מעצמה אזורית חדשה.
החלטה זו התקבלה במהלך פגישה בין ממלא מקום שר החוץ הסודאני עלי אל-סאדיק עם מקבילו האיראני, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, בשולי ישיבת שרים של פסגת הבלתי-מזדהים, שהתקיימה בבירת אזרבייג'ן, באקו, ב- 6 ביולי 2023. המגעים נמשכו בין שני הצדדים, כאשר פגישה נוספת התקיימה בין סגן נשיא איראן מוחמד מוחבאר לממלא מקום שר החוץ הסודאני עלי אל-סאדיק בשולי הפסגה שהתקיימה בבירת אוגנדה, קמפלה, ב-20 בינואר, שם דנו בדרכים להאיץ את שיקום היחסים הבילטרליים ואת הפתיחה מחדש של שתי השגרירויות.
קרדיט: רשתות חברתיות
המניעים העיקריים מאחורי תמיכתה של איראן בצבא סודן עם מל"טים מדגם מוהאג'יר 6 נגד כוחות התמיכה המהירה יוצגו להלן:
1- סיום המחלוקת בין טהראן לחרטום שקיימת מאז 2016
המניע הראשון של איראן מאחורי התמיכה בצבא סודן באספקת מל"טים בסכסוך עם כוחות התמיכה המהירה קשור לרצונה של איראן להדגיש את סיום כל המחלוקות הקשורות לתקופת המתיחות ביחסים בין שתי המדינות, שתמכה בהחלטה שקיבלה סעודיה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם איראן לאחר תקיפת השגרירות והקונסוליה הסעודית בטהרן ובמשהד במחאה על הוצאתו להורג של בקיר אל-נימר השיעי על ידי השלטונות הסעודיים.
במיוחד מכיוון שזה בא לאחר שאיראן שיקמה את יחסיה עם סעודיה ב-10 במרץ 2023, יחד עם ג'יבוטי והאיים המלדיביים. יחסיה התפתחו גם עם כמה ממדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, כמו איחוד האמירויות וכווית, בנוסף למאמציה לפתח את היחסים עם מצרים. כאן, בצעדים אלו, סברה איראן כי הצליחה להתגבר על משבר העבר, אשר תרם לחשיפתה ללחץ ולבידוד רב יותר כתוצאה מהמדיניות שנקטה, המבוססת בעיקרה על התערבות בעניינים הפנימיים של מדינות האזור.
2- חיזוק ההשפעה האיראנית בים סוף
זה בא בהקשר של מאמציה של איראן להשיג דריסת רגל בים האדום , אזור חיוני באסטרטגיה האיראנית, ולהחיות את האג'נדה האזורית שלה על ידי הרחבת נוכחותה בסודאן. כמה מקורות הסבירו שדמויות איסלמיות שיש להן השפעה בתוך הצבא הסודני הבטיח לטהרן לסייע בהרחבת השפעתה בסודן ובחיזוק נוכחותה בים האדום אם איראן תמשיך לספק לצבא סודן אספקה צבאית. אבל זה עשוי להשפיע לרעה על יוזמות אזוריות שמטרתן לעצור את המלחמה ולהוביל לצורות אחרות של התערבות חיצונית בסכסוך, כמו גם להשפיע על הדרכים לשיקום היחסים בין טהראן לריאד, שהייתה אחת המתנגדות החריפות ביותר להשפעה האיראנית הגואה בסודן בתקופת שלטונו של באשיר.
זאת במקביל לירידה בהשפעה המערבית, בעיקר ההשפעה הצרפתית והאמריקנית, באפריקה , וליחסים ההדוקים שקשרו בין איראן לכוחות המזוינים של סודאן מאז עידן אל-בשיר, בנוסף להשפעה הרוסית הגוברת באפריקה, במיוחד בסודאן, שמגלה כי התנאים כמעט נעשו ראויים לכך שאיראן תחזיר את השפעתה בסודאן, אשר… היא צפויה לקחת זאת כאמצעי להרחבת השפעתה על שאר מדינות היבשת.
ניתן לומר שהמאמצים האיראניים הללו לשיקום היחסים עם סודן קשורים קשר הדוק לאג'נדה של מדיניות החוץ של הממשלה הנוכחית באיראן, בראשות איברהים ראיסי, שרואה נדבך יסוד בפתיחות וחיזוק היחסים עם מדינות שכנות. מנקודת מבט זו, לאחר שאיראן חידשה את יחסיה עם סעודיה, היא מבקשת לשקם את יחסיה עם מצרים, שהיא אחת השכנות הקרובות של סודן, באופן שיאפשר לאיראן לחזק את השפעתה באזור הים האדום, ללא מכשולים ומתיחות עם מדינות בעלות השפעה כמו סעודיה ומצרים.
3- איראן ממשיכה בתפקידה הצבאי בסודאן
איראן תמכה בהרחבה וחיזוק התשתית הצבאית בסודאן על מנת להמשיך ולשלוח ציוד ונשק לאזור מערב אפריקה, וכן לעמוד בפני התקפות תגמול אפשריות של כמה מדינות באזור זה, כמו ניגריה. לפיכך, החלטתה של איראן לנוע מערבה לכיוון מערב אפריקה אל חופי האוקיינוס האטלנטי הייתה הגורם הבולט ביותר מאחורי השינויים האסטרטגיים בסודאן.
בהקשר זה גבר קצב הבנייה של מתקנים צבאיים איראניים ברחבי סודן; הקצב וההיקף של בנייתם של בסיסים ימיים, צבאיים ולוגיסטיים איראניים בפורט סודן גדלו באופן משמעותי. במאי 2013, יחידות הנדסה של משמרות המהפכה האיראניים, לבושים בבגדים אזרחיים ומספר רב של עובדים סודנים, בנו רציפים לוגיסטיים לפריקה וטעינת ספינות במהירות, ורציפים צבאיים לתמיכה בספינות מלחמה וצוללות.
הרחק מהנמל, האיראנים והסודאנים בנו כמה קומפלקסים חדשים של בונקרים ואתרי אחסון אחרים, המסוגלים להכיל טנקים, כלי רכב קרביים, מערכות טילים, ארטילריה מתנייעת וכלי נשק כבדים אחרים.
באמצע מאי 2013 החלו משמרות המהפכה בבניית גדרות, מגדלי שמירה וביצורים וכן בבניית אתרי הגנה אווירית מבוצרים לצורך פריסת סוללות טילים, כתוצאה מכך התקשו להסתיר את הנוכחות וההשפעה הצבאית האיראנית בסודן.
בסופו של דבר: ניתן לומר שצבא סודאן מבקש בשלב הנוכחי להרחיב את מרווח התמרון העומד לרשותו ברמה האזורית, להתמודד עם ההתפתחויות החדשות שנכפות על ידי מאזן הכוחות הצבאיים מבית. אבל למדיניות חדשה זו עשויה להיות תוצאה הפוכה, אולי לתרום לחיזוק מעמדם של כוחות התמיכה המהירה ולכיבוש שטחים נוספים, במיוחד בכל הנוגע לכוחות החיצוניים התומכים בשני הצדדים של המלחמה. (קרדיט: מרבת זכריה – המרכז הערבי למחקרים)
קרדיט: רשתות חברתיות
תוספת בשולי המאמר: סודן שימשה בעבר ציר תנועה מרכזי עבור האיראנים להוביל ציוד לחימה רב לחמאס בעזה. מסלול האספקה היה כדלקמן: אוניות הביאו ציוד לחימה לנמלים בסודן ומשם בשיירות "הסחורה" הובלה דרך מצרים לסיני ומשם לרצועה עזה תוך הברחת גבולות נרחבת. ישראל , כך על פי מקורות זרים , הפציצה בעבר כמה וכמה שיירות נשק שהיו בדרכן לסיני .
לא מן הנמנע, כי לאור המלחמה ההרסנית בעזה בו ישראל השמידה את רוב התשתיות הצבאיות של החמאס בעזה , תבקש איראן לשקם את כוחם הצבאי תוך אספקת כמויות ענק של ציוד צבאי שיגיע באמצעות שיירות יבשתיות מסודן כמו בימים עברו.
ישראל כבר לקחה זאת בחשבון ונערכה לסיכול מאמץ זה.
קרדיט לתמונה: תסנים