מבזקי חדשות מהאזור עד ליום 24-2-2024. מתעדכן

*- כמה עולה מנה כזו בעזה?
באתרים וברשתות בערבית הנושא המדובר ביותר הוא הרעב כביכול ברחבי עזה והקושי להשיג מוצרי מזון. כחלק מהעניין טוען תושב עזה בשם מוסטפא אבו תוהה כי רצה לחגוג את הולדת בנו.

לדבריו הוא הצליח להשיג ארבע חתיכות בשר תמורת 70 דולר ועוד קצת אורז תמורת 25 דולר. כלומר שילם על המנה הזו 95 דולר. את הצילום הזה הוא העלה לפייסבוק.

 

*- סעודיה לא מעוניינת בעולי רגל פלסטינים?
עיתון ערבי מדווח כי באתר השגרירות הסעודית בירדן אין אפשרות למלא "אזרחות פלסטינית" למי שמבקש אשרת כניסה לסעודיה בתור עולה לרגל. העיתון שניסה להשיג תגובה מהשגרירות לא הצליח.

השאלה היא האם מדובר בטעות מחשב או בהחלטה מכוונת. אם לא מדובר בטעות המשמעות היא שהסעודים לא מעוניינים בימים אלה בכניסת עולי רגל פלסטינים לשטחם.

יצוין כי בשבועות האחרונים, סעודיה הפכה פעילה יותר במאמצים להביא לסיום הפסקת אש ברצועת עזה ואף התנתה כל אפשרות לנורמליזציה עם ישראל בהכרה במדינה פלסטינית.

 

*- למרות המלחמה: חברות מצריות מעוניינות בשת"פ עם חברות ישראליות
למרות האווירה האנטי ישראלית במצרים עקב המלחמה בעזה, מדווח עיתון מצרי כי חמש חברות הגישו בקשה להצטרף להסכם QIZ. מדובר בהסכם שנועד לעודד עסקים ישראלים – מצרים משותפים. לפי ההסכם, התוצרת ממפעלים מצריים השייכים לתכנית QIZ יזכו לפטור מכס מלא בשוק האמריקאי וזאת בתנאי ש-10.5% ממרכיבי הייצור מקורם בישראל.

ההחלטה בנושא צירופן של חמש החברות המצריות צפוי במהלך השבועות הקרובים. ההסכם נכנס לתוקף בשנת 2005 וכיום כלולות בו למעלה מ-1000 חברות מצריות המעסיקות אלפי מצרים.

 

*- כמה עזתים עזבו את הרצועה מאז תחילת המלחמה?
אם מישהו רוצה הוכחה כיצד המצרים "חונקים" את הרצועה ומאפשרים במשורה בלבד לעזתים לצאת ממנה כדאי שיקרא את הנתונים הבאים. מושל צפון סיני, מוחמד עבד אל פדיל שושה, מסר אתמול (שלישי) כי כ-10,000 בני אדם חצו את מעבר רפיח מרצועת עזה לצד המצרי מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, מקצתם עזתים.

שושה הצהיר: "מאז תחילת התוקפנות הישראלית על עזה, עברו ברפיח כ-1,500 פצועים וחולים פלסטינים תושבי עזה לטיפול בבתי חולים במצרים ובכמה מדינות אחיות וידידותיות. הם לוו בכ-2,000 אנשים מקרובי משפחתם. בנוסף יצאו כ-2,400 זרים ופלסטינים בעלי אזרחות כפולה וכ-4,000 מצרים שהיו תקועים ברצועת עזה".

במילים אחרות, כל מה שהתירה מצרים בארבעה חודשים ויותר של מלחמה זה לכ-3,500 עזתים לעזוב…

 

*- קטר מתחילה להיות מודאגת…
האש שהציתו החות'ים בים האדום, פוגעת בכל מדינות האזור, כולל כאלה שלא בדיוק נחשבות לתומכות בישראל. אחת מהן היא קטר שבעצם אישרה ביום שני כי היא "מודאגת" מהשחיקה בנתח שלה בשוק הגז העולמי וזאת לטובת מתחרים אחרים. כל זה קורה עקב מתקפות החות'ים, שהשפיעו על יכולתה של קטר לייצא גז לאירופה דרך תעלת סואץ.

סעד אלכעבי, שר האנרגיה ומנכ"ל חברת קטר אנרג'י הממשלתית אמנם אמר אתמול שלא נשקף איום להפקת הגז הטבעי של קטר, אך בד בבד אישר כי ישנן "הפרעות למשלוחים בים האדום דבר שישפיע על אספקת הגז של החברה…".

למרות הקביעה של קטר כי המצב אינו קטסטרופלי, אל-כעבי הסביר שקטר אמנם לא תפסיק את ייצור הגז בשל הקושי לייצא אותו (לאירופה), אך הוא ציין כי "זה ייקח יותר זמן לשלוח את המשלוחים ליעדיהם". יצוין כי כלכלת קטר מבוססת על ייצוא הגז הטבעי.

 

*- "מרד" הודי נגד ישראל
איגוד מקצועי הודי המייצג יותר מ-3,500 עובדים ב-11 נמלי ים קרא לחבריו לסרב לטפל בציוד צבאי שנשלח לישראל על רקע המלחמה המתמשכת בעזה.

בהצהרה מלפני מספר ימים, ה"פדרציה של עובדי ההובלה במים" של הודו אמרה כי היא "תסרב לטעון או לפרוק מטענים עם נשק" מישראל או מכל מדינה אחרת שמספקת ציוד צבאי למלחמה "בפלסטין." האיגוד הוסיף כי עובדי הנמל "תמיד יעמדו כנגד מלחמה והרג [של] חפים מפשע כמו נשים וילדים".

לפי נתונים בלתי רשמיים, רכישות הנשק של הודו מישראל מגיעות לכ-1 מיליארד דולר בשנה בעוד הודו מספקת לישראל משלוחים בעיקר של כטב"מים. יצוין כי לפי מידע המתפרסם ברשת, בהודו יש 12 נמלי ים מרכזיים ועוד יותר מ-200 נמלים הנחשבים "קטנים".

 

*- "הבדיחה" של KFC על תושבי עזה שלא הייתה…
משתמשים פרו עזתים ברשתות החברתיות הביעו זעם ביומיים האחרונים על רשת המזון המהיר האמריקאית KFC בטענה כי היא לועגת לתושבי עזה. זה קרה אחרי שהרשת העלתה פרסומת "מצטערים אין אוהלים, רק עוף טוב". הפרו עזתים סברו כי הרשת צוחקת על העקורים העזתים שמתגוררים באוהלים ולכן השמיעו קריאה להחרים אותה.

אבל מסתבר שלא היו דברים מעולם. עד לאחרונה ברשת KFC היה מבצע במסגרתו חולקו ללקוחות אוהלים. המבצע הזה נגמר. אין שום קשר לעזה…

 

*- א-סיסי "לא מתלונן"
נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי מודה כי מצרים בבעייה קשה לאחר שההכנסות מתעלת סואץ צנחו בשיעור של בין 40% ל-50%, עקב שיבוש תנועת הספנות בים האדום על רקע התקפות החות'ים. א-סיסי אמר היום, במהלך "ועידת הנפט הבינלאומית של מצרים 2024": "היום, המעבר הימי, שנהג לייצר כ-10 מיליארד דולר הכנסה בשנה, ירד ב-40% עד 50%" מתחילת השנה.

א-סיסי שלא הזכיר את החות'ים הוסיף: "אני לא מתלונן. , אלא רק מציג את המציאות."

 

*- מדינת מפרץ גרועה יותר מקטר…
היו ימים שבישראל פנטזו כי המדינה הבאה שתצטרף להסכמי אברהם תהיה עומאן. המדינה המפרצית שבעבר אירחה ראשי ממשלה ישראלים ומציגה עצמה כמדינה מתונה ושוחרת שלום. עם זאת מאז ה-7 באוקטובר מתגלה פרצופה האמיתי והמסוכן.

המופתי של הסולטנות שבעבר כתבתי עליו כאן מפזר בכל יום רעל ארסי לעשרות אלפי עוקביו ברשתות כנגד ישראל וב-7 באוקטובר אף שיבח את מתקפת חמאס "האמיצה" ואיחל לה הצלחה. בנוסף, יש להזכיר שעומאן מארחת בתחומה מנהיגים חות'ים בכירים ואם הייתה רוצה הייתה יכולה ללחוץ עליהם להפסיק את ההתקפות בים האדום. אסור לשכוח שחלק גדול מהאמל"ח המוברח לחות'ים מגיע אליהם דרך הטריטוריה העומאנית.

ואם זה לא מספיק אתמול הכריז יו"ר לשכת המסחר והתעשייה של הסולטנות, שיח' פייסל בן עבדאללה אל-רוואס, שכל חברה רשומה שתימצא "תומכת" בישראל, קרי עושה עמה עסקים, לא תינזף או תיקנס אלא תיכנס מיידית להליכי סגירה.

כדאי לזכור את הדברים הללו בעתיד כששוב ידברו כאן על הרחבת הנורמליזציה…

 

*- האם התסריט של הסכם הגז בלבנון יקרה גם בעזה?
האם ישראל תמצא עצמה באותה היסטואציה לגבי מאגרי הגז בעזה כמו שאירע עם לבנון? משרד עו"ד האמריקאי "פולי האוג" שיגר בתחילת החודש הנוכחי מכתב אישי למנכ"ל חברת האנרגיה האיטלקית ENI ובו אזהרה מפני הפרה אפשרית של החוק הבינלאומי. על מה מדובר? משרד האנרגיה הישראלי העניק בסוף אוקטובר לקונסרציום הכולל את ENI , רציו ועוד חברה מבריטניה רישיון לחיפושי גז בים התיכון. במכתב נטען כי 62% משטח G שלגביו ניתן הרשיון הישראלי נופלים בשטח ימי שהפלסטינים טוענים כי הוא שלהם.

מסתבר כי מכתב ברוח זו נשלח גם למשרד האנרגיה הישראלי על ידי ארגון "עדאלה" הערבי ישראלי שמקום מושבו בחיפה שגם בו נטען כי לישראל אין זכות לנצל את השטחים הימיים הללו.

יצוין כי בשלב זה לא מתבצעות עבודות בפועל. חברת ENI האיטלקית לא הגיבה. שר החוץ האיטלקי שנשאל על העניין (לממשלת איטליה בעלות של 32% בחברה) הגיב בצורה כללית: "התמונה מורכבת במיוחד ברמה הפוליטית והמשפטית כאחד. יש ליישב אינטרסים כלכליים עם שאיפותיהם הלגיטימיות של עמים."

קרדיט: ערוץ הטלגרם דורון פסקין – הכסף שמניע את המזרח התיכון

קרדיט למפה: מדינת ישראל