בזמן שאנחנו עסוקים בעזה כדאי לשאול האם לאיראן יש כבר נשק גרעיני?

“לאיראן עשויות להיות כבר חמש פצצות גרעיניות וייתכן שיהיו לה עד תריסר פצצות עד  חודש מאי הקרוב. כמה הערכות מודיעיניות, כבר באוקטובר האחרון, טענו כי לאיראן יכולה להיות כמות מספקת של אורניום מועשר בדרגת נשק לפצצה אחת בתוך שבוע ומספיק לחמש פצצות גרעיניות בתוך שישה שבועות. חלפו יותר משלושה חודשים מאז בוצעו ההערכות הללו.”

“אם לאיראן יש פצצה, מדוע אין לכך איזכור כלשהו בעיתונות?” שואל העיתון האמריקאי ה”וואשינגטון טיימס” , “האיראנים כנראה לא ירצו לטעון שיש ברשותם את הפצצה עד שיהיו להם תריסר פצצות עובדות מוסתרות במקומות שונים ברחבי המדינה”.

“זה יהיה טיפשי להכריז על פצצה אחת, כי ארה”ב וישראל ישקיעו מאמצים רבים כדי למצוא אותה ולהשמידה – אבל יותר פצצות במקומות נוספים הופכים את מאמץ “ההשמדה” הזה למורכב יותר ויותר, אם לא כמעט בלתי אפשרי.”

“לממשל ביידן יש תמריץ חזק להסתיר או לא לחשוף את קיומה של פצצה איראנית בגלל הבטחותיו החוזרות ונשנות של הנשיא ביידן לאורך השנים שלא לאפשר לאיראנים להחזיק פצצה גרעינית במשמרתו. ברק אובמה ודונלד טראמפ הבטיחו התחייבויות דומות כאשר כיהנו כנשיאים. אם ממשל ביידן יכיר בקיומה של הפצצה האיראנית, הנשיא יילחץ לנקוט בפעולה. אבל איזו פעולה? 

הישראלים גם התחייבו לא לאפשר לאיראן להשיג את הפצצה – מהסיבה הפשוטה שאם לאיראן יהיו הרבה פצצות גרעיניות, זה יכול להיות הסוף של ישראל . ההנחה הייתה שהמודיעין הישראלי מספיק טוב כדי להתריע על פצצה איראנית לפני השלמתה – ואז להשמיד אותה.

 ישראל וארה”ב הצליחו לעכב את תוכנית הפצצות האיראנית בעבר על ידי השמדת מתקני ייצור ומחקר, באמצעות חבלה הן בחומרה והן בתוכנה, והתנקשות במדענים מרכזיים.

האיראנים בהחלט למדו מהחבלות הקודמות הללו ונקטו באמצעים כדי לוודא שזה לא יישנה. כעת, יש שאלות עד כמה טוב באמת המוסד (המודיעין הישראלי) נוכח כישלונו לחזות את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר?.

הישראלים גם עסוקים מאוד מהמלחמה הנוכחית שלהם ונותרים עם פחות משאבים כדי לנטרל את תוכנית הגרעין האיראנית. לישראלים אין תמריץ להכריז על פצצה איראנית לפני שהם יבינו איך ניתן לעצור אותה.

העיתונות מתייחסת לרוב לכמות האורניום בדרגת נשק בתור בסיס לההערכות באשר למספר הפצצות. פצצות גרעיניות מיוצרות במספר גדלים. מדינה יכולה לבנות מספר גדול יותר של פצצות פחות חזקות או  חזקות יותר, תלוי במטרות וביעדים. פצצה שפגעה בהירושימה, יפן, עשויה להיבנות, תוך שימוש רק ב-16 קילו (35 פאונד) של אורניום מועשר מאוד.  עבור פצצה גדולה יותר הם יצטרכו יותר חומר.

כדי לבנות פצצה צריך הרבה יותר מסתם אורניום מועשר – שיש לעצב אותו למתכת בצורות קריטיות. זה גם דורש חומר נפץ קונבנציונלי רב עוצמה כדי ליצור את המסה הקריטית של אורניום, והתקני הפעלה אלקטרוניים כדי לגרום לכל זה להתרחש בתזמון של שבריר שנייה.”

קרדיט: רשתות חברתיות

הנדסת פצצה דורשת רמה גבוהה של מיומנות – אבל מהנדסים אמריקאים הצליחו לעשות זאת ב-1945, והידע הדרוש דלף משבע המדינות הגרעיניות הידועות ב-80 השנים האחרונות. לאיראנים יש פיזיקאים ומהנדסים מהשורה הראשונה, כך שאין ספק שהם יכולים לבצע את המשימה בהינתן מספיק זמן ומשאבים.

מדינה חייבת להיות מסוגלת לא רק לבנות פצצות אלא גם להתאים אותן למשגר שיקח אותה למטרה במרחק רב. פצצה גסה אפשר אולי להבריח למרכז העיר במשאית קטנה. פצצה יכולה להיות מוסתרת על ספינה או צוללת. פצצה שניתן להכניס לטיל, ושתתפוצץ בנקודה מדויקת דורשת הרבה יותר כישורים הנדסיים – אבל לא כאלה שהם מעבר למערך הכישורים האיראניים.

בהתחשב במה שאנו חושבים שאנו יודעים, ייתכן שלאיראנים יהיו עד מאי תריסר פצצות מבצעיות. בשלב זה, הם עשויים להרגיש בנוח להכריז על כך לעולם, ואולי, לצאת מהמחשכים כדי להוכיח את הנקודה. הם ירצו כמעט בוודאות להכריז על הפצצה שלהם בזמן שביידן עדיין נשיא, בידיעה שהוא נוטה להתלבט וכי אין לו רצון לנקוט בפעולה, במקום להמר על החזרתו של מר טראמפ לבית הלבן.

כמה פצצות צריכה מדינה לפני שהיא מרגישה מוגנת מפני התקפה? איראן וכל המעצמות הגרעיניות האחרות מייצרות יותר (או משפצות – במקרה של ארה”ב ורוסיה) פצצות ממה שנדרש, מדי חודש, כפוליסת ביטוח.

אם בעוד שנתיים, גם לישראל (שיש לה מאגר גרעיני כבר עשרות שנים) וגם לאיראן יהיה את היכולת עם מספיק פצצות כדי להשמיד אחת את השנייה, אפשר לדמיין מצב בדומה לארה”ב ולרוסיה במהלך המלחמה הקרה. – קיפאון המבוסס על הרס מובטח הדדי. ואולי זה יכול בסופו של דבר להוביל לשלום.

קרדיט: • Richard W. Rahn הוא יו”ר המכון לצמיחה כלכלית גלובלית ו-MCon LLC     קרדיט לתמונה: Alexander Hunter/The Washington Times