תגובה לכתבה “המלחמה ההרסנית ועקובה מדם הצפויה מול חזבאללה”
העיתון “כלכליסט” פרסם בסוף השבוע כתבה נרחבת תחת הכותרת :
מחיר חזבאללה
המלחמה מול חזבאללה תהיה הרסנית ועקובה מדם יותר מכפי שדמיינו. דו”ח רחב יריעה שנחשף כאן לראשונה, שבהכנתו השתתפו 100 בכירי צבא וממשל, משרטט בפירוט מצמרר איך תיראה באמת בעורף המערכה הרב־זירתית
אסטרטג צבאי התבקש להגיב לכתבה הנ”ל:
כתבת הפחדות והגזמות.
1. מה שמתואר בה הוא בעיקר העבודה שעשו הצוותים של המרכז לחקר הטרור של פרופ’ בועז גנור מלפני המלחמה.
המלחמה , האופן שבו היא פרצה והאופן שבו היא מתפתחת משנים הכל. והאיום כמו שהוא מתואר פשוט מוגזם ומועצם באופן שלצערי משרת את אויבינו.
חיזבאללה הוא צבא טרור. והוא נבנה נגד ישראל. אין ספק. אבל היכולות הריאליות שלו לא מתקרבות למה שמתואר כאן. בשום צורה ואופן.
2. ההוכחה האולטימטיבית לכך היא חוסר ההצטרפות של חיזבאללה למלחמה ב7.10 ומאז. היה לו חלון זהב של 36 שעות והוא בחר לא לנצל אותו. יש לו סיבות טובות ואף אחת מהן היא לא אהבת ישראל. במערכה שמתנהלת כעת מול חיזבאללה בצפון ידו על התחתונה בכל מימד.
והכי חשוב הוא מאבד אנשים שהם המצרך הכי חשוב לו. השיעים בדרום לבנון זה לא הפלסטינים, איכפת להם מאוד מאנשיהם, והטובים שבהם מתים באופן מאוד לא סימטרי בצפון. זה מאוד מכאיב להם. הם ממש לא מעונינים להסתער על הגבול שלנו במצב הקיים כי אין להם שום יתרון יחסי בלצאת מהשיחים כעת.
3. חולק על בועז גנור והניתוח שלו בשתי נקודות עיקריות ועקרוניות. הוא מתאר את המלחמה כאיזה מהלך איראני מחוכם ומתוכנן. כאילו הקריבו את עזה ובחרו לחכות עם לבנון.
לא . ממש ממש לא. והצוותים שלו ,ובריק עצמו ,שעימו עבדנו על תרחישים דומים, יודעים היטב שהתרחיש הגרוע ביותר היה התוכנית האיראנית המקורית מלחמה רב זירתית משולבת כנגד ישראל במועד מתוכנן שתפרוץ בהפתעה.
חמאס לא עידכן את האיראנים או את חיזבאללה כי היה בטוח שהם יצטרפו . כולם הופתעו מקפיצת הראש של סינאוור שדפקה להם את כל התוכנית ושיבשה את כל הסדר בתוכנית המאסטר האיראנית הזאת. דרך אגב אחת הסיבות העיקריות שבגללן באמ”ן לא לקחו ברצינות מלאה את האיום של פלישת חמאס לדרום היתה שזה נתפס כתוכנית התאבדות.
“למה שחמאס יעשה צעד התאבדותי כזה? ” צעד חד פעמי שיביא לסופו? התשובה היא שזה בשום אופן לא נתפס על ידו כצעד כזה. אלא כיזימת מלחמה שתביא לחורבנה הסופי של ישראל. על זה מדובר, וגנור חוזר שוב על המנטרה שזה לא איום קיומי ומפספס את העובדה שהבעיה היא לא חמאס או חיזבאללה או המליציות אלא השילוב של כולם יחד.
זאת היתה התוכנית האיראנית המושקעת והיא כאמור הופרה בשל חוסר הסבלנות והטירוף החמאסי.
4. הכתבה מדברת על מאות אנשי חיזבאללה שיעברו את הגבול. בתוכנית המקורית כוחות רדואן שאגב לא צריך להתפעל מהם.
הם בעצם שם אחר לכוחות חיזבאללה מתמרנים ( בניגוד לכוחות חיזבאללה הגנתיים שנטועים בקרקע בגזרות שונות בלבנון) המונים כמה אלפי לוחמים. בכל אופן האיום החיזבאללאי מתמקד, בעיני, כעת ביכולות רקק טקק וכטב”ם בעיקר.
מאז פרצה המלחמה חיזבאללה עושה שימוש בכל היכולות שלו. ובגדול? אני חושב שהוא מבין ,וגם ישראל מבינה ,שזה לא משהו שאתה מנצח איתו מלחמה ואפילו לא משהו שאתה משנה בו מציאות אופרטיבית.
רקטות, טילים ואפילו טילים מדויקים וכטב”מים הם כמות מוגבלת של חנמ שעף לשטחנו ועושה בום. כמו שאומר ידידי ההיסטוריון הצבאי המעולה ד”ר עידו הכט עם זה לא מנצחים מלחמות, אפילו לא מלחמה כמו מלחמת העולם השניה שבה הצדדים הפציצו זה את זה בטונאז’ בכמות תעשייתית ששיטח ערים שלמות, וזה כמובן רחוק רחוק ממה שעליו מדובר כאן.
ובמילים אחרות. שלא יפחידו אתכם יותר מדי. ההפחדות מ”אימת חיזבאללה” היו אחת הסיבות לכך שישראל שקעה בפסיביות מוחלטת במשך שנים לגבי המתרחש בגבולה הצפוני וכך הלכה ונוצרה המפלצת.
מפלצות צריך להרוג. ביצירתיות. בתיחכום ובעיקר באומץ. בזמן הנכון.
ולפרופ’ גנור ולאלוף בריק אני אומר: אנחנו עכשיו במלחמה על עצם קיומנו תמה וחלפה לה עונת ההפחדות!
קרדיט: ד”ר יאיר אנסבכר – אסטרטג צבאי קרדיט לתמונות: דובר צה”ל