הביטחון של ירדן בסכנה עקב ההברחות המסיביות מסוריה. חלק ב'

החוקרים הצביעו על השפעת המלחמה בין חמאס לישראל, וציינו כי היא מגבירה את המורכבות של סוגיה זו בכך שהיא מאלצת את ירדן למקד משאבים נוספים בגבולותיה המערביים. בדו"ח נכתב: "עוד לפני המלחמה, הגברת הברחות הנשק לגדה המערבית העלתה מתחים דיפלומטיים משמעותיים, שכן הסכם השלום ירדן-ישראל מ-1994 מחייב את שתי המדינות למנוע הברחות חוצות גבולות, כחלק מההתחייבויות הביטחוניות הרחבות שלהן".

הוא הוסיף, "לאחר פרוץ מלחמת עזה, חזית הפעולה האסלאמית הירדנית, המזוהה עם האחים המוסלמים, החריפה את צעדיה וקראה לארגן הפגנות נגד ישראל בגבול, מהדהדת קריאות דומות של מנהיגי חמאס שבהן הפציר בירדנים לצאת לרחובות ולהגביר את הלחץ על ההנהגה". 

יתרה מכך, דווח כי מיליציות פרו-איראניות בעיראק ובסוריה פתחו לאחרונה בשלוש התקפות מל"טים ברחבי המרחב האווירי של ירדן, ב-9 בנובמבר, ב-22 בדצמבר וב-31 בדצמבר. יש לציין כי הפרות אלו לא רק מסכנות את ריבונות הממלכה, אלא גם מציבות את עמאן במצב קשה מול ארצות הברית והכיבוש, לפי הדיווח.

הדו"ח קבע, "במקביל, משמרות המהפכה האיראנים הגבירו את הלחץ על ידי שיבוש אספקת הנפט העיראקי לירדן, באמצעות סוכניו בכוחות הגיוס העממיים בבגדד שממומנים ע"י המדינה. למרות שהשיבוש הגדול נמשך יומיים בלבד זה לא השפיע על זמינות הדלק בממלכה, אך היא הדגישה את הדרכים הרבות שבהן יכלה טהראן לנצל את המשבר בעזה, מהרחבת שוק הסמים במפרץ דרך ירדן שיכולה להשפיע על צעירי הממלכה והלכידות החברתית במדינה, ולמיצוב המדינה כנקודת מעבר "לנשק או אפילו נקודת מוצא להתקפות נגד ישראל".

בדו"ח נכתב כי אם ישראל תשיג את מטרתה לפרק את חמאס בעזה, ייתכן שטהראן וסוכניה יחליטו למקד יותר את כוחותיהם בניסיון לערער את היציבות בגדה המערבית, תוך שימוש בירדן כערוץ להעברת נשק ושיטות תמיכה אחרות.

הדו"ח נגע בבריתות שהממלכה נמצאת בהם, והצביע על כך ש"שיתוף הפעולה הצבאי בין ירדן, ארה"ב וישראל מאופיין בהיסטוריה מלאת הישגים. בשנת 2015 העבירה ישראל 16 מסוקי קרב מדגם AH-1 Cobra ,הוותיקים ביותר, לעמאן. "זה חיזק את יכולתה של הממלכה להילחם בדאעש, ואישר את עומק מערכת היחסים בתחום ההגנה המשותפת בין שתי המדינות".

באשר להברחות וסוגיות גבול אחרות, הפנטגון ומשרד ההגנה האמריקני חיזקו בעבר את יכולותיה של עמאן באמצעות יוזמות כמו תוכנית אבטחת הגבול הירדנית ותוכנית הקישור המבצעי הירדני. במהלך התקופה 2009-2017, שתי התוכניות הללו סיפקו לצבא טכנולוגיה, ציוד והדרכה על מנת לשפר את ההרתעה, הניטור והיירוט של העברות נשק בלתי חוקיות, על פי הדו"ח

החוקרים ציינו כי נכון לעכשיו, "חיזוק מערכות ההגנה של ירדן נגד מבריחים וגורמים זרים עוינים מצריך מודרניזציה אסטרטגית של היכולות הצבאיות שלה, וזה כולל הצטיידות במטוסי תקיפה, בטכנולוגיות מודרניות מתקדמות לשיפור יכולת התמרון והדיוק בגבול עם סוריה ועיראק".

החוקרים ציינו כי עמאן ביקשה מוושינגטון לפרוס מערכות הגנה אוויריות מדגם פטריוט בתוך הממלכה, בקשה שהוצאה לאחר שהכוחות החות'ים בתימן שיגרו טיל שיוט דרך המרחב האווירי הירדני באוקטובר. אז דווח כי הטיל שהיה בדרכו לישראל התרסק ליד העיירה מודווארה שבדרום ירדן, ככל הנראה עקב תקלה טכנית או שנגמר לו הדלק. בקשתה של עמאן מזכירה את בקשתה ב-2013, אז נפרסו סוללות פטריוט בירדן, לאחר שהמרד בסוריה הפך למלחמת אזרחים כוללת.

הדו"ח מסיים באמירה: "עמאן נמצאת בנתיב מסוכן לאור המהומה הגיאופוליטית הנוכחית, מה שהופך את תמיכת ארה"ב ובעלות ברית אחרות לחשובה מאי פעם". 

קרדיט: בלדי ניוז    קרדיט לתמונות: המכס הירדני