ההשלכות ההרסניות של פגיעת החות'ים בשיט בים האדום על כלכלת לבנון

תקיפות החות'ים על ספינות מסחריות בים האדום, משפיעים קשות על לבנון, כאשר חברות ספנות בינלאומיות שינו את נתיב טיסותיהן, והעלייה כתוצאה מכך במרחק, משך ועלות המשלוח. סחורות לבנוניות המיועדות לייצוא נערמות בנמל ביירות, והצעקות גברו בדרישה להתערבות רשמית מהירה לפתרון המכשולים העומדים בדרךלפעולות ייצוא וייבוא.

החות'ים הגבילו אמנם את האיום שלהם על ספינות ישראליות, אלו המקושרות אליהן, או היוצאות לנמליהם, אך למעשה הם פגעו במדינות העולם שכן הים האדום מהווה את אחד העורקים העיקריים של הסחר העולמי.

בייצוא וייבוא ​​של סחורות, נפט וגז, אל וממדינות המפרץ הערבי ואסיה, לבנון מסתמכת "על קווי ספנות בינלאומיים המשתמשים במצר באב אל-מנדב ובתעלת סואץ, המחברת את הים התיכון עם הים האדום  כמסדרון עבורם", אומר סגן הנשיא הראשון של הפדרציה הערבית של לשכות הספנות  ולשעבר נשיא לשכת הספנות הבינלאומית בביירות, אלי זכור.

הבחירה של חברות ספנות בינלאומיות לאמץ את הנתיב העוקף את אפריקה כדי להגיע ליעדן הסופי, כתוצאה מהאיום החות'ים על הספינות, מהווה, לדברי זכור, אסון ליצואנים, במיוחד עבור חקלאים לבנונים.

זכור מסביר לאתר "אל-חורה" האמריקאי כי קו ההפלגה החדש שנכפה על חברות הספנות "אורכת ימים במקום שעות, כלומר עלייה במספר ימי השייט ועלייה בכמויות צריכת הדלק הנוספת ובעלות הכוללתשל השייט בכלל, בעוד שחברות הביטוח הטילו עמלות על סיכוני מלחמה עבור נסיעות החוצות את ים סוף.

עוד אמר, "חברות הספנות לא יישאו בעלות המוגדלת, אלא היצואן והיבואן, וזה יגולגל לאזרח שנידון להיות הקורבן הראשון של המתרחש בים סוף. לכן , צפוי שבקרוב נראה עלייה במחירי הסחורות בשוק העולמי, כולל זה הלבנוני".

 

שיתוק מוחלט

הזעקות הראשונות של העם הלבנוני שנפגע מתקיפות החות'ים על אניות הם החקלאים, שכן "היצוא החקלאי נפסק לחלוטין לפני יותר משלושה שבועות, מאחר שספינות חברות הספנות להן חיכו לא הגיעו לנמל ביירות , מה שהוביל להצטברות של מאות טונות של ירקות ופירות בתוך מכולות קיימות, במקררים ובמחסנים", כך אישר ראש התאחדות החקלאים והאיכרים בקעה, איברהים תרששי, בהודעתו.

מה שמחריף את המשבר הפוקד את החקלאים הוא שתנועת הייצוא החקלאי מוגבלת כיום לקו השיט הימי מאחר והסעודים לא מאשרים למשאיות מלבנון לחצות את שטחה לאחר ש… בשנת 2021 תפס המכס שלה יותר מ-5.3 מיליון כדורי קפטגון שהוחבאו בתוך משלוח של רימונים.

לאחר האירועים האחרונים, והספינות שנאלצות לשוט בנתיב כף התקווה הטובה, אין עוד טעם לייצא תוצרת חקלאית מעבר לים, כפי שאמר תרשישי לאתר "אלחורה", שכן "העלות גדלה פי שלושה , כלומר עלות שינוע מכולה הפך ליותר מ-10,000 דולר".

איתני הוסיף, "אם הדברים יישארו כפי שהם בים האדום, ככל הנראה נהיה עדים לעיכוב בהגעת הספינות שהשתמשו בקו הימי הזה כמסלול שלהן, לתקופה הנעה בין שבעה עד עשרה ימים. לגבי הספינות המגיעות מאירופה לים התיכון, לא יהיו בעיות".

לפי תרשישי, לבנון מייצאת מדי שנה "כ-400 אלף טונות של מוצרים חקלאיים, הדרים, תפוחי אדמה ופירות, במיוחד למדינות המפרץ, קטאר, בחריין, מוסקט, האמירויות וכווית", והדגיש כי "ייצוא הוא הכרח מוחלט לחקלאים, מכיוון שהלבנונים אינם יכולים לצרוך את הכמות שאנו מייצרים, בנוסף להבטיח "שלחקלאים יהיה הון שמאפשר להם להמשיך בייצור".

על פי נתונים סטטיסטיים של מינהל המכס, ערך היצוא של תעשיית החקלאות, הצומח, החי והחקלאות הלבנונית הגיע ל-756 מיליון דולר ב-2022, ול-986 מיליון דולר ב-2021, בעוד לבנון מייצאת, לפי זכור, כ-7,000 מכולות של ירקות ופירות מדי חודש.

"מה שקורה מעורר חששות, ואם זה יימשך זמן רב, ההשלכות שלו על שרשרת האספקה ​​העולמית עשויות לעלות על ההשלכות של המלחמה באוקראינה", כפי שתאר ראש סינדיקט יבואני המזון בלבנון, האני בוהסלי. 

 

קרדיט: אלחורה     קרדיט לתמונה: אלמוקאתל