סיפורו של היהודי היחיד שנותר באריתריאה

המהומה ששטפה את תל אביב, בשבת האחרונה, בעקבות הפגנת פליטי אריתריאה , וקריאה של נציבות האו”ם לפליטים, ביום שלישי, לישראל שלא לגרש את הנאשמים בהשתתפות במעשי הפוגרום, הציפו את סוגיית פליטי אריתריאה לעיני העולם.

כבר שנים אריתראים רבים נוסעים לישראל, בורחים מהמצב בארצם ועושים מסע מסוכן.

ואילו אריתריאה התרוקנה כליל מה”יהודים” שהגיעו אליה לפני עשורים רבים מתימן.

הוא גר לבד

עם זאת, “יהודי” אחד עדיין שם, חי לבדו ללא משפחתו וקרוביו באסמרה.

הגבר בן השבעים, סמי כהן, חי משנות החמישים ביישוב יהודי קטן של כ-500 איש.

אבל ההגירה, המוות והמהפכה שינו את כל התמונה. כהן הוא כעת התושב היהודי האחרון באסמרה.

האיש אישר בעבר בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הוא דואג לבית הכנסת ולבית הקברות בעיר, כי אין מי שיעשה זאת.

הוא גם הסביר שאשתו עזבה עם בנותיהן כשפרצה שוב מלחמה בין אריתריאה לאתיופיה ב-1998.

הוא אמר אז: “אתה יודע, היו לי הרבה חברים ובני משפחה, אבל כולם נעלמו”.

מתימן

היהודים הראשונים הגיעו לאריתריאה מתימן בסוף המאה ה-19, בעקבות התפשטות קולוניאלית איטלקית והזדמנויות מסחריות חדשות.

מאוחר יותר בשנות ה-30 הצטרפו אליהם אלה שנמלטו מהאנטישמיות באירופה.

אחר כך חלק עזבו עם הקמת מדינת ישראל.

אבל רובם עזבו את הארץ כאשר פרצו הקרבות באמצע שנות ה-70, במהלך 30 שנות המאבק של אריתריאה לעצמאות מאתיופיה.

מאז הכרזת העצמאות הרשמית של המדינה ב-1993, נשלטת אריתריאה על ידי הנשיא איסיאס אפוורקי ביד ברזל.

היא גם נחשבת לאחת המדינות המבודדות ביותר בעולם וממוקמת נמוך מאוד בדירוג העולמי של חופש העיתונות, זכויות אדם, חירויות האזרח ופיתוח כלכלי.

על פי נתונים סטטיסטיים שפורסמו ביוני, מספר מבקשי המקלט מאריתריאה בישראל הגיע ל-17,850 איש, שרובם הגיעו באופן לא לגלי מחצי האי סיני המצרי לפני שנים, וחלק גדול מהם התיישבו בשכונות עניות בעיר החוף תל אביב.  ( קרדיט: אלערביה)

תמונה

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות