זוכרים את החורבן – בונים את העתיד
כמו כולכם, אני רואה את בתקופה האחרונה את המתרחש במדינה הקטנה והיפה שלנו, וליבי נחמץ.
מאז ומעולם היו בין חלקי עם ישראל מחלוקות וחיכוכים בין שבטי וקהילות ישראל, אבל בתקופת חיי, לא היו מחלוקות שמאיימות על עתידנו כחברה ועל עתיד המדינה.
כמו רבים מבני משפחתי ומחברי, המייצגים את כל גווני הקשת הפוליטית, מסורתיים, דתיים, חרדים וחילונים גמורים, מעולם לא הייתי כה מודאג לעתיד המדינה, וכמותם, מעולם לא דאגתי שהמדינה עלולה להיחרב בגלל קרע פנימי.
כשראיתי הזמנה למפגש ליל ט’ באב, שכותרתו: זוכרים את החורבן – בונים את העתיד, שמחתי לראות והרגשתי צורך לשתף אתכם, שישנם עוד אנשים המנסים לעזור לגשר, ולהזכיר לכולנו, שגם אם חושבים אחרת ומאמינים בדרך שונה, אפשר לשבת לדבר יחד, ולזכור שעל אף המחלוקת ותפיסות עולם שונות, אפשר להיפגש ולראות אחד את השני, לדבר אחד עם השני, ולא פחות חשוב – להקשיב אחד לשני.
ולסיום תרשו לי להזכיר את המובן מאליו: כולנו באותה סירה – מדינתנו הקטנה, שהיא כקליפת אגוז על מים סוערים.
