חשש בעולם שמצרים לא תכבד התחייבותיה ולא תשלם את האג”חים שיגיעו לפרעון
המצב הכלכלי במצרים הולך ומדרדר במהירות למרות שהנשיא א-סיסי מנסה להקרין “עסקים כרגיל”.
אמצעי התקשורת בעולם מסלימים את התבטאויותיהם על הליכתה של מצרים לקראת אסון כלכלי מהדהד.
היום כבר הדיווחים מסלימים עוד יותר…..
המשקיעים באג”חים מצריים חיים בחשש אמיתי שקהיר לא תשלם את חובותיה תוך שנה, על רקע משבר כלכלי שהמדינה ניצבת בפניה, ושעדיין ממתינה לחבילת חילוץ מקרן המטבע הבינלאומית.
סוכנות בלומברג דיווחה , ביום חמישי, כי שוקי החוב נמצאים בכוננות בעקבות הסיכונים של פירעון איגרות החוב של מצרים, על רקע אובדן אמון של כמה משקיעים. “נראה כי שעת המשבר קרובה”, הוסיפה הסוכנות המתמחה בנושאי כלכלה.
מאידך, האנליסטים הכלכליים המצריים שללו את האפשרות שהממשלה לא תשלם את איגרות החוב שלה. בכל ההיסטוריה של מצרים לא ארע מצב כזה.
עלות הביטוח מפני אי תשלום של חוב ריבוני במהלך 12 החודשים הבאים עלתה לשיא, ותרמה ל”אנומליה” שגרמה לכך שהפרמיה על חוזים לחמש שנים נמצאת בשיא כל הזמנים, כך דיווחה בלומברג.
“ההיפוך בעקומת האשראי מעיד בהחלט שהשוק כבר מתמחר אפשרות של אי תשלום בטווח הקרוב”, אמר גורדון פאוורס, אנליסט ב-Columbia Threadneedle Investments שבסיסה בלונדון.
“בלתי אפשרי”
הכלכלן המצרי, עבד אל-נבי עבד אל-מוטליב, רואה בכשלון של מצרים לשלם חובותיה כ-“בלתי אפשרי”. בראיון שלו לרשת אל-חורה אמר כי יתרות המט”ח של מצרים הם כפול מערך האג”חים שהיא צריכה לשלם במהלך שנת 2023.
הכלכלן המצרי, עלא עבד אל חלים אמר כי “מצרים מעולם לא נכשלה בתשלום חובותיה… ותמיד משלמת בזמן”.
הוא הוסיף, בראיון שלו לאלחורה, כי מצרים “מודעת להשלכות של אי תשלום”, וכי היא מסוגלת למצוא פתרונות למילוי התחייבויותיה, כלשונו.
באותו נושא, מצרים לא קיבלה את המימון שהובטח ממדינות המפרץ בזמן שקרן המטבע הבינלאומית דחתה את בדיקתה של תוכנית חילוץ בעזרת תשלום של 3 מיליארד דולר, מכיוון שהיא מחפשת ראיות נוספות לכך שהרשויות מתקדמים ביישום הרפורמות שהוכרזו בדצמבר האחרון, לפי בלומברג.
עבד אל מוטאליב אמר שמה שקורה בין ממשלת מצרים ומומחי קרן המטבע הבינלאומית הוא כמו “קרב שובר עצמות”, והוסיף: “הקרן קפדנית יותר בגלל מה שקרה ב-2016”.
הוא המשיך, “נראה שהלחצים המופעלים על ידי הקרן גדולים ממה שציפתה ממשלת מצרים”.
קרן המטבע הבינלאומית קוראת לממשלה לפעול במהירות ולהנפיק חברות ממשלתיות בבורסה ולאמץ שער חליפין גמיש של הלירה המצרית מול מטבעות אחרים, לפי עבד אל נבי.
אי הקצאה של מטבע חוץ על ידי קרן המטבע הבינלאומית או שותפים בינלאומיים מפעיל לחץ על מצרים להתאים את ההוצאות שלה.
“שוק (אגרות החוב) נהיה די חסר סבלנות מחוסר ההתקדמות (בין הממשלה ל-IMF) וסימנים שהרשויות מסרבות להתפשר כאשר יש להן את היד החלשה יותר במשא ומתן”, אמר פאוורס.
קרן המטבע הבינלאומית מצפה לראות עסקאות הפרטה של נכסי מדינה וגמישות אמיתית במטבע המצרי לפני ביצוע הבדיקה הראשונה, שהייתה אמורה להסתיים במרץ האחרון.
בנוסף ללחצים, סוכנות דירוג האשראי Standard & Poor’s פסימית יותר באשר למצבה הפיננסי של מצרים, ומעריכה שיהיה פיחות נוסף במטבע ועקב כך הורידה את התחזית מיציבה לשלילית.
עבד אל נאבי מצדו אמר: “אין ספק שמשקיעים ברחבי העולם מתחשבים בדעתם של סוכנויות הדירוג הבינלאומיות”.
והוסיף, “לאור אינפלציה של 40 אחוז, הבנק המרכזי מתעקש לתת ריבית של פחות מ-20 אחוז וזו התנהגות בלתי מתקבלת על הדעת. מכאן שסוכנויות הדירוג הורידו את התחזית למצרים כי המדיניות המוניטרית הייתה לא גמישה מספיק כדי לבלום את שיעורי האינפלציה, בנוסף להעדר אינדיקטורים אמיתיים שיביאו את קרן המטבע הבינלאומית למלא את התחייבויותיה.
אנחנו לא רוצים להיות כמו לבנון
מצרים, שסיכמה עם קרן המטבע הבינלאומית על חבילת תמיכה כספית של 3 מיליארד דולר בדצמבר, סובלת מאינפלציה גבוהה, מחסור במטבע חוץ ועיכובים מתמשכים בשיחרור סחורות יבוא.
לאחר שהמשבר החמיר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, הלירה המצרית פוחתה בחצי מאז מרץ 2022.
עבד אל חלים סבור ששיעורי האינפלציה הגבוהים נגרמו מסיבות חיצוניות, בהתייחסו לפלישה הרוסית לאוקראינה, אך הוא לא שלל “ניהול כושל”, שלדבריו יש להם חלק של 30% מהמשבר במצרים.
עם זאת, עבד אל חלים אמר כי מצרים תחפש “פתרונות מכל הבא ליד” לפירעון אגרות החוב שלה, בין אם בהענקת ריבית גבוהה יותר ובין אם במכירה נוספת של נכסי הממשלה.
והוא המשיך, “אנחנו לא רוצים להיות כמו לבנון” מול סוכנויות הדירוג הבינלאומיות.
באשר לפאוארס, הוא אמר שלמרות שהמשקיעים הפכו יותר אסרטיביים כלפי מצרים בחודשים האחרונים, למדינה יש זמן “לתקן את הבעיות שלה” בשנתיים הקרובות ולהימנע ממחדל ( אי תשלום ), בהתחשב בכך שמצב הנזילות שלה טוב יותר מהכלכלות המתפתחות החולות כמו פקיסטן.
לדבריו, למדינה יש מספיק רזרבות כדי לכסות התחייבויות חיצוניות בסך של כ-27 מיליארד דולר במהלך שנת הכספים המסתיימת ב-30 ביוני 2024.
קרדיט לתמונה: אלערבי ואלערביה