מטוסי סו-35 רוסיים לא יעניקו לאיראן עליונות אווירית במפרץ הפרסי
ארצות הברית הודיעה כי רוסיה תעביר לאיראן מטוסי קרב מסוג Su-35 Flanker-E ארצות הברית הודיעה כי רוסיה תעביר לאיראן מטוסי קרב מסוג Su-35 Flanker-E במהלך השנה הבאה. אמנם זה ללא ספק יסמן את הרכישה המשמעותית ביותר של חיל האוויר האיראני מזה יותר מ-30, אם לא 40 שנה, אך סביר להניח שזה לא יאפשר לטהרן לבסס עליונות אווירית בשמי המפרץ הפרסי או להקרין כוח מעבר לגבולותיה.
לפי המודיעין האמריקני, רוסיה תעביר את מטוסי הקרב הללו לאיראן כחלק מ”רמה חסרת תקדים של תמיכה צבאית וטכנית שהופכת את מערכת היחסים ביניהם לשותפות צבאית מלאה”.
כבר היו כמה אינדיקציות לכך שאיראן עשויה לקבל את מטוסי ה-Su-35 בתמורה לאספקת רוסיה מאות מל”טים לשימוש נגד אוקראינה. יתרה מכך, בספטמבר אמר מפקד חיל האוויר האיראני כי ישנן תכניות לרכוש מטוסי Su-35.
דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג’ון קירבי, אישר כי טייסים איראנים מקבלים אימון על מטוסי ה-Su-35 וכי איראן עשויה להתחיל לקבל את מטוסי הקרב כבר בשנה הבאה.
“מטוסי הקרב הללו ישפרו מאוד את חיל האוויר של איראן בהשוואה לשכנותיה האזוריות”, אמר קירבי ב-9 בדצמבר.
כצפוי מאז השנה שעברה, איראן עשויה לקבל 24 מטוסי Su-35 שנבנו תחילה עבור מצרים, שיספיק כדי לחזק ולהתחיל במודרניזציה של צי מטוסי הקרב המזדקן של איראן. עם זאת, אין זה מספיק כדי להציב אתגר משמעותי לכוח האווירי העדיף מבחינה איכותית וכמותית של שכנותיה מעבר למפרץ.
חיל האוויר האיראני צריך לפחות 60 מטוסי קרב בני דור 4.5 כדי להחליף את המטוסים “המתקדמים” יותר בארסנל שלו, ה-F-14A Tomcat ו-MiG-29A Fulcrum. לא ברור אם רוסיה מתכננת לבנות כ-30 מטוסי Su-35 עבור איראן כמנה שנייה ולמסור אותם בעוד כמה שנים או לספק מטוסי קרב מהארסנל הנוכחי שלה, מה שלא סביר בהתחשב בצורך שלהם במטוסים אלו במלחמת אוקראינה.
היו ספקולציות שאיראן תרצה לייצר את המנה השנייה באופן מקומי, בדומה לעסקה הקודמת של רוסיה עם הודו – שאפשרה לניו דלהי לייצר מקומית 140 מטוסי Su-30 ברישיון.
עסקה זו באה לדרבן את טהראן לספק במהירות נשק נוסף למאמץ המלחמתי של רוסיה באוקראינה. נכון לכתיבת שורות אלו, נראה שאיראן נרתעת מלספק טילים בליסטיים קצרי טווח (SRBMs) לרוסיה מכיוון שהיא מתמודדת עם מחאות אזרחיות מקומיות מתמשכות שהחלו בספטמבר. כדי להרגיע את טהראן ולהבטיח משלוחים של טילים בליסטיים קצרי טווח, נאמר כי מוסקבה הציעה לשלוח כוחות המתמחים בחבלה באופוזיציה כדי לסייע למשטר האיראני למחוץ את ההפגנות הללו ולהבטיח את שלטונו.
גם אם ההזמנה הראשונה של מטוסי ה-Su-35 תגיע לאיראן בשנה הבאה ותהיה הסכמה לעוד במועד מאוחר יותר, טהראן עדיין תתמודד מול חיל אוויר יריב אדיר ברחבי המפרץ.
לסעודיה יש יותר מ-80 מטוסי F-15SA (Saudi Advanced), גרסה מתקדמת של Strike Eagle שיכולה לשאת עד 12 טילי אוויר-אוויר ארוכי טווח AIM-120 AMRAAM. לאיחוד האמירויות יש צי דומה של מטוסי F-16E/F בלוק 60 והוא יתחיל לקבל משלוח של 80 מטוסי קרב מצרפת החל מ-2027.
ה-Su-35, עם מנועי וקטור הדחף שלו ותא טייס “זכוכית”, הוא ללא ספק מטוס אלגנטי. עם זאת, יש לו רק מכ”ם פסיבי של מערך סריקה אלקטרוני (PESA), שהוא בעל יכולת נמוכה יותר מהמכ”מים הפעילים של מערך סריקה אלקטרוני (AESA) שנמצא במטוסי ה-F-15SA הסעודי ו-UAE F-16. מטוסי הראפאל שהוזמנו על ידי איחוד האמירויות יהיו בעלי תכונות מתקדמות יותר, ויכללו מערכת לוחמה אלקטרונית חזקה שיכולה לעשות הבדל מכריע בקרבות אוויר קרובים.
גם אם איראן תרכוש בסופו של דבר 60 מטוסי Su-35 עד סוף העשור הזה, לא סביר שהיא תוכל להוות איום אווירי התקפי משמעותי. וזה אפילו לא לוקח בחשבון את הצי הגדול של מטוסי קרב חמקניים מהדור החמישי F-35 Lightning II של ישראל.
מצד שני, ה-Su-35, במיוחד אם יסופק עם מערכות הגנה אוויריות מתקדמות כמו ה-S-400, עלול להקשות על ישראל או ארה”ב לתקוף אתרי גרעין איראניים. אפשרות זו, יותר מכל אפשרות אחרת, היא כנראה מה שמדאיג את וושינגטון משיתוף הפעולה הצבאי-טכני המתפתח בין איראן ורוסיה וזאת גם הסיבה מדוע היא תנקוט בצעדים יזומים כדי לשבש אותו.
מטוסי קרב איראנים לא שימשו בפעולות התקפיות מאז מלחמת איראן-עיראק (1980-1988) – למעט תקיפות אוויריות בודדות נגד קבוצות אופוזיציה שהתבססו בעיראק בשנות ה-90 ותקיפה אווירית אחת נגד דאעש בגבול עיראק ב-2014.
טהראן תמיד העדיפה להשתמש במל”טים וטילים בליסטיים קצרי טווח נגד יריביה האזוריים, ובמיליציות פרוקסי ברחבי המזרח התיכון כדי להכחיש את מעורבותה של איראן באותן התקפות. סביר להניח שהצי הגדול של מטוסי ה-Su-35 ישנה את האסטרטגיה ארוכת הטווח הזו, אלא אם כן טהרן תמצא את עצמה מעורבת בעוד מלחמה קונבנציונלית בקנה מידה גדול. אבל גם בתרחיש יום הדין הזה, סביר להניח שהיא תמנע מסיכון אובדן מטוסי הקרב המתקדמים ביותר שלה בניסיון עקר להשיג עליונות אווירית מחוץ למרחב האווירי האיראני היכן שהיא תהיה הכי פגיעה.
אין ספק שכל מסירה של מטוסי קרב רוסיים לאיראן היא חשובה, אך לא סביר שהיא תשנה באופן קיצוני או מהותי את המאזן הצבאי באזור המזרח התיכון.
