החדירה האיראנית בסוריה:מדוע היה חשוב לה להשתלט על חטיבה 21 חי”ר ממוכן

מאז תחילת מעורבותה הישירה בסוריה ב-2012, לצד משטר אסד, כדי לכבות את פתיל החופש שהציתו הסורים במרץ 2011, ביקשה איראן, באמצעות זרועותיה והמיליציות המרובות שלה, לחדור ולשלוט על רוב התחומים, פוליטית, צבאית וכלכלית של המדינה הסורית.

כיום איראן חדרה לעומק מבנה המשטר הסורי יותר מאי פעם, שכן היא רואה עצמה כבעלת ברית אסטרטגית הבולטת ביותר של משטר אסד, שכן היא הגבירה את תמיכתה במשטר מבחינה צבאית וכלכלית, על ידי שליחת לוחמים שכירי חרב ומתן ייעוץ, סיוע צבאי והדרכה, בנוסף לתמיכה כספית, להתמודדות עם הסנקציות המוטלות על משטר אסד.

התחנה החדשה של איראן ממקמת את המיליציות האיראניות בחטיבה הממוכנת 21, לאור חשיבותה האסטרטגית ומיקומה הגיאוגרפי והצבאי ליד דמשק, והיא נמצאת תחת פיקוד דיוויזיה 3 של כוחות אסד, בנוסף להיותה מוקפת ברכס הרים שמעליו פרוסים המיליציות הללו, במיוחד חיזבאללה, והוא נהנה מביצורים וציוד הנדסי משופר ביותר.

לגבי המאמצים והמטרות של איראן והמיליציות שלה, מעצם השליטה בחטיבה הממוכנת ה-21 של כוחות אסד, אמר העיתונאי והחוקר המתמחה בענייני איראן, מוסטפא אל-נואיימי, לסוכנות המדיה זייטון, כי “איראן שולטת כיום במחסני הנשק הסורים, והיא לא זקוקה לכל אישור  מהמשטר כדי לעשות בהם שימוש, ובמיוחד חטיבה 21  חי”ר ממוכן של דיוויזיה 3”.

מוסטפא אל-נואימי הסביר כי לחטיבה 21 חשיבות אסטרטגית רבה, בהתחשב בכך שהיא נמצאת לא רחוק מהכביש המהיר חומס, כ-2 ק”מ, ומיקומה בסמוך לעיר אל-קטייפה, מצפון לבירה דמשק.

כמו כן, שרשרת ההרים שמסביב נשלטת על ידי מיליציית חיזבאללה הלבנונית, המזוהה קשר הדוק עם מיליציית כוח קודס האיראני, הפועלת לשים את ידיה על כלי נשק אסטרטגיים ומחסני נשק, וזה מה שקרה כאשר כוחות מיליציית “ווגנר” הרוסית נסוגו ממחסני מוהין ממזרח לחומס, אשר נחשב למחסן השני בחשיבותו לאחסון נשק בו תלויים כוחות המשטר הסורי.
המומחה מאשר שהשליטה בחטיבה הממוכנת 21 מעורבת, שכן היא מורכבת מקבוצות של מיליציות רב-לאומיות, שכולן פועלות בשירות הפרויקט האיראני בסוריה.

אל-נואימי הוסיף, “החטיבה מורכבת מכוחות המשטר הסורי הפרו-איראני, בנוסף למיליציה של כוח קודס האיראני, הזרוע הצבאית של משמרות המהפכה האיראניים, חיזבאללה הלבנוני, כוחות הגיוס העממי העיראקי (אלחשד אלשעבי) וכמה מיליציות אפגניות. ”

בנוגע למטרה האיראנית בשליטה על חטיבה ממוכנת 21, זיהו העיתונאי והתחקיר שלוש נקודות, שהיו הסיבה לבחירת איראן בחטיבה 21, והן:

1- מיקומה הגיאוגרפי של החטיבה: היא ממוקמת על הכביש המהיר דמשק-חומס ושולטת על נתיבי האספקה ​​הצבאיים המגיעים מגבולות עיראק לעבר המיליציות הפרוסות בסוריה ובלבנון.

2- קיימת חשיבות אסטרטגית לחטיבה: החשובים שבהם הם הביצורים הטבעיים המעצימים את יכולת ההסתרה והנסיגה של הלוחמים במקרה של איום, דרך הביצורים והמנהרות שהוקמו לאחרונה וקרבתו למפקדת גייס 5 באלקטייפה, שבשליטת המיליציות האיראניות.

3- לחטיבה יש מערכת לוחמה אלקטרונית מדגם “VEGA” מתוצרת רוסיה הפועלת בשרות המשטר הסורי, המתמחה בפעולות התרעה מוקדמת ושיבוש מכ”ם, בנוסף לפלטפורמות וטילים בליסטיים “Raad” ו-“Zainab” מתוצרת איראן, וכן מאגרי טילים סיניים “C803”, טילי נ”ט מדגם “מטס” ו-“קורנט”, ומקלעי 122 מ”מ.

חדירה איראנית עמוקה.. שנועדה להתקיים גם אחרי תום עידן אסד”
מאז התערבותה הישירה בסוריה ב-2012, ותמיכתה הבלתי מוגבלת במשטר אסד, הגיעה איראן לשליטה במוסדות המדינה, והרצון הסורי לקחת החלטות באופן עצמאי הפכו לבלתי אפשריות ,פוליטית, צבאית ואפילו כלכלית, כולל החלטות דתיות, לדברי העיתונאי והחוקר מוסטפא אל-נואימי.

הוא הוסיף כי לאיראן יש שליטה כמעט מוחלטת בהחלטת הריבונות הסורית, באמצעות שליטתה בבסיסים צבאיים רבים, והשפעתה הבלתי מוגבלת במבנה צבא המשטר הסורי.

הוא הסביר כי איראן שולטת כעת בדיוויזיות 3, 4 – שבפיקודו של האלוף מאהר אלאסד, ו-5 של צבא משטר אסד, ושמרה על נוכחות ממוסדת של אנשי אסד ככיסוי כדי לתת להם לגיטימציה לנוע, וציין כי היא ממשיכה בפרויקט שלה למרות ההתקפות הישראליות החוזרות ונשנות על מיקומן של המיליציות והכוחות האיראניים, באזור הדרום בכלל ובמחוז קונייטרה בפרט, במיוחד לאחר ההשתלטות מחדש על מחוז זה בקיץ

2018, שבמהלכה פורקה החזית הדרומית, ולאחריה הגיעה שליטה כמעט מוחלטת בגזרות הצבאיות של המשטר.

הוא המשיך: “למרות האזהרות הישראליות המתמשכות, איראן ממשיכה לנסות לבנות את יסודות נוכחותה, גם מעבר לתקופת אסד, למרות האזהרות הישראליות והשלכת עלונים באמצעות רחפנים ומסוקים ישראלים. צעדים אלו נועדו להגביל את ההתקדמות האיראנית ולהשתלט על הרצועה הצמודה לגולן הישראלי. למרות ההבנות שהושגו בין בכירי הביטחון הלאומי של אמריקה, רוסיה וישראל, לפיהן רוסיה התחייבה להרחיק את המיליציה האיראנית מהאזור הדרומי עד לעומק של 40 ק”מ, איראן לא התחשבה בכך.

מנגד, חיל האוויר הישראלי לא היסס לתקוף את המיקום המשתנה של המיליציות האיראניות באזור הדרום, ואת משלוחי הנשק המגיעים אליהם דרך נמל התעופה הבינלאומי של דמשק והגשר היבשתי המקשר בין טהראן לדמשק, כך טוען החוקר.

אל-נואימי סבור כי כל התקיפות האוויריות ארוכות הטווח של ישראל לא הצליחו לתת מענה להמשך התפשטותן של המיליציות של טהראן בסוריה, וציין כי מטרות אלו הותקפו בתקיפות כירורגיות שנועדו להענשת המיליציות, ולא להרחיקן מסוריה והן לא יותר מטקטיקה של “כיסוח דשא” שבאמצעותה מנסים למנוע מיכולות הטילים הטקטיות והאסטרטגיות של איראן לאיים על ביטחון ישראל.

לדברי החוקר, המיליציות של כוח קודס פועלות מאז 2015 להדיר את מפקדי חטיבה 21 מקבלת החלטות עצמאיות ולשפר את היכולות הצבאיות שלהם. לאחר שמשמרות המהפכה האיראנים שלחו מומחי חפירת מנהרות, והקימו בתוכה קבוצת ציוד הנדסי, לחפירת מנהרות וסגירת כניסות למנהרות ומחסנים והקמת מרכז מחקר זעיר, צויידה חטיבה 21 במערך נשק וציוד מיוחד לאבטחת המיגון שלה.

יש לציין כי תפקידה העיקרי של דיוויזיה 3 על שלל חטיבותיה, גם בתקופה שלפני פרוץ מלחמת האזרחים במדינה, הוא להגן על חטיבות הסקאד האסטרטגיות 155 ו-156 , לטווח בינוני וארוך, כולל מחסני הטילים שלהם, ועצם הפעילות האיראנית האינטנסיבית להשיג שליטה על הכוחות באזור זה מעידה כי בכוונת איראן להשתלט ,ביום מן הימים, על זרוע הטילים האסטרטגית של צבא סוריה המהווה למעשה את הזרוע הצבאית החשובה ביותר של צבא סוריה.

קרדיט: זייתון ניוז