השמים מתקדרים מעל מצרים…

מצרים נכנסת לתקופה מאתגרת בעיקר בתחום הכלכלי דבר שיכול להשפיע על המצב הפנימי. מגמת העלאת הריבית אותה מוביל הבנק הפדרלי בארה”ב היא התפתחות רעה למצרים שתצטרך לשלם יותר על תשלומי החובות שלה בשווקי חו”ל. כבר כיום כשליש מהתקציב המצרי מופנה לתשלומי חוב והשנה הנתח הזה יגדל ויבוא על חשבון סעיפים אחרים, כנראה סוציאליים (כי בתקציב הביטחון ההנהגה המצרית לא תקצץ…).

לזה יש להוסיף את המכה שתספוג מצרים בתחום התיירות, אחד המקורות החשובים למט”ח. בשנה שעברה הכנסות התיירות של מצרים הגיעו ל-13 מיליארד דולר, הרבה בזכות התיירות מרוסיה ואוקראינה שכרגע נמוגה. עליית מחירי הסחורות, ובראשן החיטה (מצרים היבואנית הגדולה בעולם) תגביר את הלחץ הכלכלי על מצרים שתיאלץ כנראה לבקש עוד סיוע מגורמים בינלאומיים וערביים כדי להימנע מתסיסה עממית נרחבת.

בתוך כך נראה כי מצרים “סוגרת את הברז” לרצועת עזה.
בדרום רצועת עזה, בגבול עם מצרים, פועל מזה שנים “מעבר סלאח א-דין” המשמש להעברת סחורות לתוכה ממצרים. מדובר במעבר חצי רשמי, כשלישראל אין יכולת לפקח על מה שנכנס משם. לפי הערכות בשנים האחרונות, נכנסו דרך המעבר הזה סחורות שישראל מונעת כניסתן לרצועה וכן הוברחו אמצעי לחימה.
אבל ייתכן ש”החגיגה” הזו מגיעה לסיומה או לפחות תצטמצם משמעותית. מצרים הודיעה לפני ימים אחדים כי היא אוסרת על יצוא מגוון של מוצרים בתחום המזון והבנייה, עקב המלחמה באירופה, עליית מחירי הסחורות וחשש למחסור. בינתיים לא ברור אם איסור היצוא כולל את הרצועה, אתמול בלילה עוד נכנסו משאיות ממצרים עם סחורות. אבל אם ייפסק זרם הסחורות במעבר זה יש לכך שתי משמעויות: ראשית, השוק ברצועה יצטרך להסתמך עוד יותר על ישראל שתספק מוצרים במחירים גבוהים יותר. מנגד, הגישה של חמאס למוצרים שיכולים לשמש גם לצרכים צבאיים (מוצרי מתכת, מלט) תצטמצם.

קרדיט : ערוץ הטלגרם דורון פסקין קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות