חשיבות מרחב הסייבר ליכולות הצבאיות והכלכליות של כל מדינה

מרחב הסייבר הפך להיות מרחב גיאופוליטי חדש, בעל חשיבות עצומה למדינות. הוא בעל חשיבות עצומה למדינות משום שהוא משפיע על הכוח שלהן.

קודם כל הוא משפיע על הכוח הכלכלי שלהן. רוב הכלכלה שלנו מבוססת או תלויה בתהליכים שמתרחשים במרחב הסייבר: אם אלו שרשרות האספקה שלנו שצריכות רשתות מחשב בשביל לעבוד, אם אלו מערכות תקשורת שדרושות בשביל שכרטיס האשראי שלנו יעבוד, אם אלו הפלטפורמות שאיתן אנחנו מנהלים את השיחות שלנו, המיילים שלנו, וכמובן שירותי הענן השונים שאנו משתמשים בהם.

הפיתוח הכלכלי שלנו מבוסס על מרחב הסייבר: רכבים אוטונומיים, שרשרות ייצור חכמות, אינטליגנציה מלאכותית בענן – כל אלה צריכים את מרחב הסייבר. רוב התחרות הטכנולוגית שאנו מדברים עליה ביום-יום בין ארה״ב וסין קשורה לאפליקציות במרחב הזה.

שנית, הוא משפיע על הכוח הצבאי שלהן. מדינות מתחרות זו עם זו על היכולת לחדור ולשבש את רשתות היריב. משום שהתלות הכלכלית שלנו במרחב הסייבר היא כל-כך גדולה, מתקפת סייבר עלולה לייצר נזק משמעותי עקב שיבוש כלכלי, לדוגמה תקיפה של נמל והפסקת הפעולה בו.

בנוסף, יכולות הסייבר של מדינות מכוונות נגד מרחב הסייבר הצבאי זו של זו: דיברנו בעבר על-כך שסין מפתחת את היכולות לשבש את מערכות התקשורת והשליטה של ארה״ב . סביר שארה״ב עובדת על יכולת דומה, כמו גם צבאות אחרים בעולם. צבאות עם הזמן הופכים יותר ויותר תלויים במערכות ממוחשבות בשביל פעולתם – אם אלו מל״טים שצריכים תקשורת רציפה, חימוש חכם, או רשתות תקשורת דיגיטליות. יכולת הסייבר של מדינה לפיכך, לתקוף את היריב ולהגן מפניו, היא יכולת צבאית חשובה.

שלישית, מרחב הסייבר הפך לחלק מהמרחב האנושי שלנו. אנשים מדברים בו, משתפים פעולה בו, רבים בו. מרחב הסייבר הפך לכלי גם להעצים זהות לאומית – דרכו לדוגמה מדינות שומרות על קשר עם הפזורה שלהן – וגם כלי לחצות זהויות – התנועה הירוקה למשל, עם בני-אדם ברחבי הגלובוס עובדים יחד להגן על הפלנטה מזיהום.

מדינה שלא מחזיקה ביכולת סייבר, הגנתית והתקפית, היא חלשה צבאית. מדינה שלא מחזיקה ביכולת הטכנולוגית להשתתף במרחב הסייבר הגלובאלי היא מפגרת כלכלית.

קרדיט: ערוץ הטלגרם “המשחק הגדול”  קרדיט לתמונה: צה”ל