MME:טראמפ עשוי לסבך את ביידן במלחמה עם איראן לפני עזיבתו

אתר “עין המזרח התיכון” הבריטי פרסם דו”ח המטיל אור על הסכם הגרעין עם איראן, בהתחשב בכך שהנשיא דונלד טראמפ משאיר כ-“ירושה רעילה” את הצוות המטפל בנושא זה.

“השבועות הקרובים עשויים להיות עדים להחמרת המתח, המונעת על ידי הסנקציות שהטילה ארצות הברית, והאפשרות שתפתח בהתקפות על אינטרסים איראניים”, אמר מחבר הדו”ח, הדיפלומט האיטלקי לשעבר, מרקוס קרנלוס.

בדו”ח שתורגם על ידי ” ערבי 21 ” הוא סבר כי ייתכן שהפגישה שהתקיימה בין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן, עם שר החוץ האמריקני בממשל הנוכחי של טראמפ, מייק פומפאו, בו הוסכם לנקוט בצעדים שיסלימו את המצב לפני שבידן יקבל את השלטון.

הוא הדגיש כי ממשל טראמפ יגביר את המתיחות ויקשה על ממשל הנשיא החדש להצדיק מדיניות חדשה כלפי איראן.

 

מחבר הדו”ח חושש שממשל טראמפ, לפני עזיבתו, יתקוף את החיזבאללה, ויספק את כל ההצדקות הדרושות לפתוח במתקפות נגדה בקנה מידה נרחב, כמו התקפות חדשות על מתקני נפט בסעודיה, הסלמה בתימן או מתקפת טרור נגד אינטרסים אמריקאים, ישראלים או ערבים באזור כדי ליצור משבר גדול עם איראן.

לדבריו, “אפשר גם כי טראמפ מצדיק את הפצצת הכור הגרעיני האיראני בטענה כי מה שטהרן כבר עשתה, מאז קריסת הסכם הגרעין, עם פעילות העשרת האורניום הפך לאיום.”

New 2020 polls suggest slim Biden lead in crucial battleground of Wisconsin - CNNPolitics

קרדיט לתמונה:CNN

להלן הטקסט המלא בתרגומו של אתר החדשות “ערבי 21”:

“השבועות הקרובים עשויים להיות עדים להחמרת המתח, המונעת על ידי הסנקציות שהטילה ארצות הברית והאפשרות שתפתח בהתקפות על אינטרסים איראניים”.

 מרקוס קרנליוס 

ההיסטוריונים יתחילו בקרוב להעריך את מורשת מדיניות החוץ של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ. בינתיים נראה כי טראמפ מתכוון להשתמש בשבועות שנותרו לו בשלטון כדי להשאיר אחריו מורשת ליורשו, ג’ו ביידן, בצורה של כדורי רעל, במיוחד על ידי סיבוך כל הזדמנות לחדש את הדיאלוג עם איראן.

ללא קשר להתערבותו של טראמפ, ייתכן שיהיה קשה ביותר להתחיל מחדש את השיחות עם טהרן ולחזור להסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015, שכן ישנם שלושה מכשולים מוסתרים:

*- הממשל בתוך וושינגטון,

*- בעלות הברית של ארצות הברית במזרח התיכון,

*- והשקפותיהם של ביידן וצוותו בתנאים שצריכים להתקיים על מנת להתחיל דיאלוג מחדש.

במערכת המדינית והביטחונית בוושינגטון קיימת התנגדות רחבה להיכנס לדיאלוג עם איראן במועד אחר. ואם הסנאט יישאר תחת שליטה רפובליקנית, האופוזיציה הזו עשויה להתחזק עוד יותר.

סיכון העימות

הבעיה טמונה באי ההבנה העצומה לגבי מה אמור להשיג הסכם 2015, מכיוון שרבים ראו בכך כלי להגביל לא רק את שאיפות הגרעין האיראניות אלא גם את תוכנית הטילים שלה ואת הפעלתה שתביא לערעור היציבות באזור המזרח התיכון.

למרבה הצער, מטרת הסכם הגרעין לא הייתה במפורש לכסות נושאים מסוג זה, אלא נדרש תהליך משא ומתן חדש ומקיף שכלל פעילויות “מערערות” אחרות ותוכניות טילים למדינות אחרות באזור, אשר טהרן ובעלי בריתה רואים בהן איום – במילים אחרות, משא ומתן על מבנה מדיני וביטחוני לכל האזור. .

ישראל ושותפיה החדשים בעולם הערבי רוצים שוושינגטון תישאר פעילה במזרח התיכון כדי שתוכל להתעמת עם איראן, שכן הם תומכים במשא ומתן בתנאי שתביא לכניעתה של איראן, מכיוון שהם רואים שכל הסכם הוגן עם איראן יהיה עסקה גרועה מכיוון שהיא תספק לה את המרחב להתקדם עם מדיניותה , ומכיוון שזה ידחה את היישום של מה שהם רואים בינם לבין עצמם כפתרון המקובל היחיד, שהוא שינוי המשטר.

אמנם לא ברור איזו רמת יכולות לובינג ריאד ואבו דאבי יצליחו לקיים תחת ממשל ביידן, במיוחד לאחר הפלירטוט החם שהם נהגו עם טראמפ, ישראל תשמור על יחסים ידידותיים עם ביידן. כדי להימנע מצעד כלשהו, ​​נקטו גורמים ישראלים ביוזמה והזהירו כי אם ביידן ישנה מסלול, עלול להתפרץ עימות בין ישראל לאיראן.

למרות שסעודיה עשויה לחוש מאוד לא בנוח בהתנהלות מול ממשל ביידן, כמה בכירים דרשו מביידן שלא להצטרף שוב להסכם הגרעין.

מה הוביל למבוי סתום?

הנשיא הנבחר וכמה מעוזריו שקבעו תנאים מורכבים להצטרפות מחדש להסכם הגרעין, ככל הנראה מתעלמים מרצף האירועים שהביא אותנו למבוי הסתום הנוכחי. בשנת 2018 פרש ממשל טראמפ מהעסקה והטיל מחדש את הסנקציות על איראן, בניגוד להחלטת מועצת הביטחון של האו”ם 2231, שאישרה את העסקה.

איראן המתינה שנה שלמה לפני שהגיבה לאמצעי זה, בתקווה ששאר המדינות החתומות על ההסכם ייקחו יוזמה לטיפול בעניין ויגרמו לתיקון הסנקציות האמריקניות. רק לאחר אותה שנה החלה איראן לצמצם את מחויבותה לתנאי העסקה.

קיים סיכון שהבעיה תישאר עומדת בעינה, שכן ביידן אומר שארצות הברית תחזור ותצטרף להסכם “כנקודת מוצא למשא ומתן נוסף שיתנהל” אם איראן תחזור לעמוד בהתחייבויותיה. שר החוץ האיראני ג’אווד זריף הגיב בצורה מושכלת יותר ואמר כי אם ארצות הברית תמלא את התחייבויותיה על פי החלטה 2231, “אנו נקיים את התחייבויותינו” וכי אם ארצות הברית תבקש להצטרף מחדש להסכם הגרעין, “אנו מוכנים לנהל משא ומתן על תנאי ההצטרפות של וושינגטון.”

באשר לשאיפתו לכאורה של ביידן להיכנס למשא ומתן נוסף, זריף דיבר בפומבי ובמפורש והדגיש כי “חזרה לאינטראקציה אין משמעותה חזרה למשא ומתן” מכיוון ש”אם היינו רוצים לעשות זאת (כלומר לחזור למשא ומתן), היינו עושים זאת עם הנשיא טראמפ לפני כן ארבע שנים. ”

בהערכת התגובה האיראנית, יש לציין כי טהרן לא שכחה שלאחר שהסכימה להיכנס להסכם הגרעין לראשונה, ממשל אובמה לחץ והזהיר בנקים ברחבי העולם מפני התרת מסחר עם איראן בדולרים אמריקניים. איראן הבינה זאת כריקון של הסכם הגרעין מכל תוכן.

הפטור מהסנקציות מעולם לא הושג במציאות, למרות שהפטור היה הסיבה העיקרית בגינה חתמה טהראן על העסקה. יתכן שחלק מהיועצים שדחפו לאמץ את ההחלטות הללו בממשל אובמה יהיו גם חלק גם ממשל ביידן.

עם זאת, עוד בטרם יתבררו כוונותיו האמיתיות של ביידן, ייתכן שטראמפ, ישראל ושותפיהם הערבים לא יוכלו לעמוד בפיתוי ליצור תנאים הקושרים את ידיו של הנשיא החדש ומונעים אפשרות להתחיל מחדש את השיחות. השבועות הקרובים עשויים להיות עדים למתיחות גוברת בגלל הסנקציות המחוזקות של ארה”ב מבלי לשלול את האפשרות שארצות הברית וישראל יבצעו תקיפות נגד האינטרסים האיראניים באזור או אפילו בגבולות איראן.

בהקשר זה מגיעה הפגישה החשאית בה השתתפו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן ושר החוץ האמריקני מייק פומפאו, ואשר לדברי מקורות בתקשורת הישראלית , התקיימה לפני מספר ימים בערב הסעודית, שכן סביר להניח כי בפגישה זו הוסכם לבסוף לנקוט בצעד ההסלמה הנואש ההוא.

ישנן הזדמנויות רבות שניתן לנצל, כולל תקריות בסוריה ובלבנון המשמשות כעילה להפוך את החיזבאללה למטרה, התקפות אחרות של מיליציות פרו-איראניות בעירק ותקריות ימיות במפרץ שיהיו מיוחסות למשמרות המהפכה האיראנים ויספקו הצדקה לפתיחת התקפות נגד בקנה מידה גדול, והתקפות חדשות על מתקני נפט סעודים, הסלמה בתימן, או פיגוע נגד אינטרסים אמריקאים, ישראלים או ערבים באזור.

יתכן כי ניתן להצדיק את הפצצת מתקני הגרעין האיראניים בטענה כי פעילותם להעשרת אורניום הפכה לאיום מאז קריסת הסכם הגרעין.

חוגים אלה יקבלו בברכה אירועים שיחריפו את המתיחות ויקשו על ממשל הנשיא החדש להצדיק מדיניות חדשה כלפי איראן. במצב כזה, המעצמות הגדולות באירופה לא יוכלו להאשים את ארצות הברית לאחר שהצהירו כל כך הרבה על רצונן לראות מישהו אחר ,מלבד טראמפ, בתוך הבית הלבן.

How close was US to attack Iran? - Global Village Space

כותב הדו”ח : מרקוס קרנלוס: דיפלומט לשעבר באיטליה, עבד בסומליה, אוסטרליה ובאו”ם. הוא עבד גם במשרד החוץ במסגרת צוות מדיניות החוץ בהנחייתם של שלושה ראשי ממשלה איטלקיים בין השנים 1995-2011. לאחרונה כיהן בתפקיד השליח המיוחד לסוריה עבור מרכז תהליך השלום במזרח התיכון בממשלת איטליה, ובנובמבר 2017 היה שגריר איטליה בעירק.