מדוע רוסיה לא סיפקה לאיראן ציוד צבאי במהלך המלחמה? הערכת מומחה איראני

ד"ר חסן אחמדיין, פרופסור ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת טהרן, אמר, בניתוחו את היחסים בין איראן לרוסיה ואת ממדי התמיכה הצבאית במהלך עימותים עם ישראל, כי שאלת היעדר טכנולוגיות צבאיות רוסיות בתמיכה באיראן נותרה רלוונטית מאוד, במיוחד בהקשר של המלחמה האחרונה.

הוא הסביר כי הדבר הבולט ביותר שאיראן שאפה אליו בשלבים קודמים של שיתוף הפעולה הצבאי עם רוסיה היה בעיקר מטוסי קרב מתקדמים, אך דרך זו לא הושגה במהלך העשורים, והיא אינה קשורה רק להסלמה האחרונה, אלא היא חוזרת לשיקולים רחבים יותר הקשורים לחישובים הרוסיים ברמה האזורית והבינלאומית, כולל יחסיה עם המערב והאיזונים האסטרטגיים הרגישים השולטים בהחלטותיה בייצוא נשק מתקדם.

הוא ציין כי מאזן הכוחות בין איראן לישראל מאופיין בעיקר בעליונות אווירית ישראלית מול יכולות טילים איראניות משמעותיות, וכי הכנסת מטוסי קרב רוסיים מתקדמים כמו ה"סו-35" תעצב מחדש את האיזון הזה לטובת איראן, על ידי צמצום פער האוויר עם ישראל.

לדבריו, רוסיה, כמעצמה בינלאומית המבקשת לשמור על איזון עדין באזור, לא הייתה מוכנה ללכת רחוק מדי בחימוש איראן במערכות המסוגלות לשנות באופן קיצוני את מאזן הכוחות, במיוחד בכל הנוגע למטוסי קרב שיכולים להשתוות או להתקרב ליכולותיו של ה-F-35 הישראלי.

הוא הוסיף כי למרות שמוסקבה סיפקה תמיכה בתחום ההגנה האווירית במהלך עימותים אלה, יעילותן של מערכות אלו לא הייתה מכרעת או יעילה כצפוי, דבר המשקף את המגבלות ואיכות התמיכה הטכנית הרוסית שסופקה לטהרן בשלב זה.

הוא סיכם כי מציאות זו עשויה להצביע על מגבלות מבניות ברמת שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני, ואולי על חוסר רצון הדדי להעלות שיתוף פעולה זה לרמות אסטרטגיות גבוהות בנסיבות הנוכחיות, דבר המשפיע ישירות על אופי המאזנים הצבאיים באזור.

בשנים האחרונות צצו דיווחים תכופים המצביעים על כך שאיראן הגיעה להסכם עם רוסיה לרכישת מטוסי קרב מדגם Su-35, כחלק ממאמציה לחדש את חיל האוויר שלה ולפצות על הזדקנות צי המטוסים האמריקאי והרוסי הישן שבבעלותה במשך עשרות שנים.

דיווחים אלה מצביעים על כך שהעסקה, אשר נדונה בהרחבה מאז 2022 ואילך, הייתה קשורה בחלקה להתקרבות צבאית ברורה יותר בין מוסקבה לטהרן לאור הסנקציות המערביות על שתי המדינות, כמו גם לצורך של רוסיה לחזק את שותפויות ההגנה שלה עם מדינות מחוץ למערכת המערבית.

עם זאת, מהלך העסקה נותר בלתי ברור לחלוטין; מקורות שונים דיברו על אספקה ​​אפשרית, הכשרת טייסים או תחילת שלבי יישום ראשוניים, בעוד שלא ניתנו אישורים רשמיים שקופים מהצד האיראני או הרוסי בנוגע למספר המטוסים או ללוחות הזמנים הסופיים לאספקה.

לפיכך, סוגיית ה"סו-35" נותרה עבור איראן בגדר תיק תלוי ועומד, בין הכרזה לא רשמית לבין יישום מעשי מוגבל או מתעכב, לאור המורכבויות הפוליטיות והצבאיות הקשורות ליכולתה של רוסיה לייצא, וחישוביה הקשורים לסכסוך הרחב יותר עם המערב ולאיזונים במזרח התיכון. קרדיט: ערביכ דפנס