האם תושבי ישראל יזכו לחיסון לכשיהיה זמין?

המקור לגרף: The Daily Shot

פה אנחנו רואים שרבות מהמדינות חתמו על הסכמים עם מספר חברות תרופות בעת ובעונה אחת כדי להבטיח לאזרחיהן חיסון לכשזה יפותח.

מדיניות זו מאפשרת למדינות לא להמר על חברה אחת בודדת. ישראל חתמה על הסכם רק עם חברה אחת מודרנה, הנמצאת בשלב 3 של הניסויים הקליניים. בנוסף, ישראל חתמה הסכם עם חברה קטנטנה בשם Arcturus שיש לה 88 עובדים. ארקטורוס רכשה בזמנו את חברת אלקוברה הישראלית. כן יש למדינה הסכם עם המכון הביולוגי שלנו.

קנדה- בת ה 37 מיליון תושבים חתמה נכון לאתמול הסכם עם 2 חברות נוספות מעבר למה שמוצג בגרף, וכרגע יש לה הסכמים עם 6 חברות שונות לאספקה של יותר מ 150 מיליון חיסונים.

חוץ מסינגפור הקטנה שם נעשים חלק מהניסויים של ארקטורוס אותה חברה שישראל חתמה איתה, אף מדינה אחרת לא חתמה על הסכם אספקה עם החברה. פעילותה של ארקטורוס מוזגה לתוך אלקוברה ומבחינה משפטית ארקטורוס היא חברה ישראלית.

שתי ההחלטות נעשו ללא ועדת מכרזים. האתר Readitnow.co.il מייחס את התפטרותו של החשב הכללי רוני חזקיהו לעובדה ששתי החלטות אלה נעשו ללא ועדת מכרזים על פי הכרעתו של ראש הממשלה ובתמיכה אח”כ של שרי האוצר והבריאות.

גם מודרנה וגם ארקטורוס משתמשות בטכנולוגיה הנקראת Messenger RNA שמעולם לא שימשה לייצור חיסון כלשהוא. גם הכנסות של ממש אין לשתי החברות האלה.

לפני כחודשיים נמסר שישראל מנהלת מו”מ עם אסטראזינקה הבריטית, אבל מאז לא נמסר שום מידע חדש.

מה שגורם לנו לנוע על הכיסא בחוסר נוחות ברמת ניהול הסיכונים של המדינה, זה חוסר הפיזור בהתנהלות של המדינה בנושא ספקיות החיסונים. מעולם ההשקעות אנחנו מבינים כמה פיזור סיכון הוא קריטי. על אחת כמה וכמה הוא קריטי כשמדובר בחיי אדם.

קרדיט:ערוץ הטלגרם הראל פיננסים