איראן והאמירויות ברקע חוזה השלום עם ישראל-תלות והתלהמות

מאז ההכרזה על כינון יחסים בין ישראל לבין האמירויות, אי אפשר להגדיר את התגובה האיראנית אחרת מהיסטריה. בכל יום שעובר ניכרת התלהמות של טהרן מבחינת ההצהרות כנגד המדינה המפרצית “שהעזה” להוגיע על נורמליזציה עם ישראל. בעוד הנשיא רוחאני דיבר על מעשה בגידה, מאמר דעה בעיתון המקורב לזרם השמרני קרא לכלול את אבו דאבי בבנק המטרות של “ההתנגדות”. מצדו, רמטכ”ל הצבא האיראני מוחמד באקרי הצהיר אתמול כי איראן תשנה את מדיניותה כלפי האמירויות. מסר מאיים.

השאלה האם יש ממש מאחורי המסר האיראני הנוקשה הזה או שזו הוצאת קיטור בתקשורת. תיאורטית אם איראן רוצה לפגוע צבאית באמירויות יש לה את היכולת. עם זאת, בשנים האחרונות היו סיבות רבות לאיראן לפגוע בשכנתה אך היא לא עשתה זאת, למעט כמה תקריות זניחות במימי המפרץ. בין השאר נטען כי אבו דאבי שיחקה תפקיד חשוב לצד ישראל וסעודיה בשכנוע ממשל טראמפ לסגת מהסכם הגרעין. צבא האמירויות גם השתתף בלחימה כנגד החות’ים הנתמכים על ידי משטר האייתולות.

ההימנעות של איראן מלנקוט מדיניות תוקפנית כלפי האמירויות נעוצה בתלות הכלכלית של טהרן באבו דאבי. זה המלכוד של איראן. בשנים 2017 ו-2018 הסחר בי שתי המדינות עלה על כ-11 מיליארד דולר, מתוכם כ-6 מיליארד ייצוא איראני. לפי נתונים בלתי רשמיים, הסחר המשיך לצמוח גם בשנה שעברה. האמירויות ניצבת במקום ה-4 מבחינת שותפות הסחר של איראן. כמו כן, הרוב המוחלט של העברות הכספים מאיראן ואליה נעשה דרך האמירויות ובנוסף לאיראן השקעות בסדר גודל של מיליארדי דולרים בעיקר בדובאי. מעבר לכל זה יש לזכור את קשרי התעופה הענפים, כשבטרם עידן קורונה בוצעו כ-200 טיסות בשבוע מאיראן לאמירויות.

זה נכון שבאחרונה גברו הקשיים להרחבת הפעילות הכלכלית של איראן באמירויות עקב הציות של האמירויות לסנקציות האמריקאיות. זו הסיבה שאיראן החלה להשתמש בחלופות (עומאן, טורקיה) אך עדיין מקומה של מדינת האמירויות מבחינת הכלכלה האיראנית משמעותי. האם זה יספיק כדי למנוע ניסיון של איראן לערער את היציבות אצל שכנתה. תשובה כרגע אין. מה שיותר ברור שעוד מדינות במפרץ ומחוצה לו עוקבות אחרי התגובה האיראנית בטרם יכריזו בגלוי על נורמליזציה עם ישראל.

קרדיט:ערוץ הטלגרם דורון פסקין