“מוסקבה אינה אשמה: מדוע ההגנה האווירית הסורית לא עובדת ? “
בכתבה בעיתון הרוסי “גזטה” תחת הכותרת “מוסקבה אינה אשמה: מדוע ההגנה האווירית הסורית לא עובדת ?” אל”מ לשעבר בהגנ”א הרוסית חושף שישראל השמידה עשרות סוללות נ”מ מתוצרת רוסית מדגמי SA-22 Greyhound- פנציר , BOK ואמצעים רבים אחרים. אומנם רוב התקיפות “נהדפות”, אך עדיין תמיד כמה טילים מצליחים לחדור. הירי המאסיבי על מטרות בודדות מראה על חוסר סדר ותיאום בהגנ”א ברחבי סוריה .
תקיפות הטילים של חיל האוויר הישראלי נגד יעדים בסוריה כבר נספרים במאות רבות. ככלל, אין אבדות לכוחות חיל האוויר הישראלי . במקביל, מערכות ההגנה האווירית הסורית הצליחו להדוף התקפת טילים על דמשק, לאחר שהפילו כמה מטילי האויב, אך חלקם עדיין פגעו ביעדיהם. אז מה האפקטיביות של ההגנה האווירית הסורית,? מה גם שהיחידות של ההגנה האווירית מצוידות בכלי נשק וציוד צבאי רוסי …אין תמיד נתונים זמינים ואמינים לציבור אך אם ניקח לדוגמה את התקיפה של חיל האוויר הישראלי בלילה של ה -6 בפברואר. מערכות ההגנה האווירית נפגעו קשה ונהרסו . מתוך שמונה חימושים שירו מטוסי חיל האוויר הישראלי הופלו ארבעה. כנגד זאת השתמשה ההגנה האווירית הסורית ב -35 טילי קרקע-אוויר מה שמצביע כשלעצמו על ירי עיוור אקראי וספורדי למדי.
ארבעה היבטים משפיעים על יעילות ההגנ”א במצב הנתון הזה: החומר האנושי ,גיאו-פוליטי, צבאי-טכני, פיננסי וארגוני.
נתחיל מהצבאי-טכני:
להתייחס לכל מערכת טילים נגד טילים (מערכת) אינדיבידואלית כסוג של מטה קסמים אשר יפתור את כל בעיות ההגנה האווירית, באבחה אחת זה אומר לפשט מאוד את המצב. אפילו מערכת הגנה אווירית מצטיינת במאפייניה הטקטיים והטכניים היא רק חוליה קטנה במערכת הגנה אווירית בנויה היטב.
לדוגמה יצירתו מתחילה בבניית מערכת מכ”ם מחושב היטב. זה צריך להיות מודרני, אוטומטי, ויש לשלול בו את גורם השפעתו של המפעיל האנושי על איסוף וניתוח המידע על האויב האווירי. כלומר, יש לפרוס רשת שלמה של יחידות הנדסת רדיו המצוידות בתחנות מכ”ם מודרניות ואמצעי אוטומציה – מרמת הפלוגה עד לרמת החטיבה.
בהתחשב בשטח הספציפי, למשל, סביבת דמשק, זהו שטח הררי קשה מאוד, קרוב מאוד לגבול המדינה התוקפת , שדורש זמן תגובה קצר מאוד של מערכות טילים נגד מטוסים, מערכת המכ”ם צריכה לתת נתוני מיקום לכלי הנשק מייד עם גילוי האויב אווירי.
השלב הבא בבניית מערכת הגנה אווירית הוא יצירת מערכת הגנה מפני טילים נגד מטוסים במקרה זה, אי אפשר להסתדר בלי מודל מתמטי מסובך. קבוצת המערך עצמו צריכה להיות מורכבת מסוגים שונים של מערכות הגנה אווירית ולספק כיסוי אפקטיבי כנגד החימוש שתוקף
השלב השלישי הוא פריסת מערכת כיסוי נגד מטוסי קרב .
בשלב הסופי , יש צורך ליצור מערכת תקשורת יציבה ולפרוס יחידות ותת יחידות של לוחמה אלקטרונית, שבלעדיה פשוט אי אפשר לנהל בהצלחה קרבות הגנה אווירית מודרניים .
כעת אנו פונים להיבט השני של כל הבעיות הללו – פיננסי: נניח שכל כלי הנשק הללו מועברים ונפרסים בסוריה. עולה השאלה מי ישלם על כל זה? כיום לרוסיה אין אפשרות לספק נפח כזה של נשק מודרני בחינם (או באשראי).
ההיבט השלישי, והוא החשוב ביותר, הגיאופוליטי:
ישראל מפעילה תקיפות טילים ותקיפות אוויר על יעדים של כוחות איראניים בסוריה. טהרן, כפי שכותבת התקשורת, תומכת, מממנת ומספקת אמצעים לחימה חומריים וטכניים לקבוצות טרור המאיימות על עצם קיומה של מדינת היהודים. ישראל פוגעת ביעדים אלה למען ביטחונה הלאומי.
רוסיה לא במלחמה עם ישראל ולא מתכוונת להילחם איתה. עמדתה של מוסקבה בעניין זה, נגיד זאת בעדינות. מצד אחד, רוסיה חייבת לתמוך בבעלת בריתה – סוריה. מצד שני, מוסקבה אינה יכולה להרשות לעצמה להסתבך במאבק מזוין עם ישראל. אין לכך סיבה כל שהיא .
ולהיבט האחרון , ההיבט הארגוני והאישי:
פעולת ההגנ”א היא פעולה משולבת . במקרה זה, לא ניתן לראות במאבק מזוין מצב דו קרב שהוצא מההקשר הכללי, למשל, ביצוע ירי חי של מערכת טילים נגד מטוסים בודדת לעבר מטרה אווירית אחת. זהו עימות כלל מערכתי , וההגנה האווירית היא רק חלק מהמאבק הזה.
מצד אחד, ישראל היא אחד הצבאות המיומנים בעולם ללחימה מודרנית הייטקיסטית, ויתרה מכך, הוא מאויש באנשי צוות מאוד מיומנים .
מצד שני, הכוחות המזוינים הסורים. גם אם אתה תיתן לדמשק את הנשק המודרני ביותר, בעיות עם כוח אדם לא יעלמו. ובמקרה זה זהו נתון חשוב ביותר .
לגבי העתיד אין למערכות ההגנה האווירית הסורית שום בסיס להפגין אופטימיות כי היא אינה נתמכת על ידי דבר.
סוללת טילי פנציר מתוצרת רוסיה:
קרדיט לתרגום : @buterflyefect_