תכנית טראמפ – הסכנות. דעה
בצד חגיגות הסיפוח שעדיין לא קרה ושבירת השלילה האמריקאית המסורתית לנוכחותנו ביו”ש ישנן כמה סכנות גדולות מאוד בתכנית טראמפ.
הסכנות מתחלקות לסוג מיידי המשפיע לרעה מיד ולכאלו בעלות פוטנציאל הרסני שמכשולים ערביים גדולים עומדים בדרכם.
סכנות מידיות:
1. מפולת מידית בעמדה הישראלית המוכנה לוותר על 70% מיו”ש וזה כאשר כעת יש לה ריבונות של 100%.
2. ישראל מנוונת כבר כעת את הישובים המוגדרים “מובלעות”. חנק הישובים המסוימים הללו נועד לעצב מפה של אזורים נקיים מישובים יהודיים הנמצאים במקומות הכי קריטיים –
ניוון גב ההר בשומרון ליצירת רצף עם אזור ההתנתקות שכבר “נוקה” מיהודים.
מבוא דותן וחרמש.
כרמי צור – כלומר ניתוק בין גוש עציון וירושלים מאזור חברון.
מערב הר חברון, השלוחה המערבית של דרום הר חברון – נגוהות, בית חג”י ועתניאל והשארת מסדרון צר בלבד בשלוחה המזרחית של סוסיה
גוש ישובי מזרח אפרת.
המשמעות היא פעולה לניוון, חיסול וסילוק ההתיישבות היהודית באזורים אלו, זאת בנוסף למחיקת שטחי סי של הישובים העקורים מההתנתקות בצפון השומרון, חומש, שא נור, גנים וכדים.
הוויתור של נתניהו בוועידת וואי על 13% משטחי יו”ש שכללו את צפון מזרח השומרון, סללו את הדרך למכת החסד של ההתנתקות לישובים שנותרו שם. מפת המובלעות יוצרת שוב מצב כזה ל-15 ישובים נוספים באזורי מפתח.
3. בפעם הראשונה ישראל מסכימה על מפת נסיגה מיו”ש, דבר שאפילו אולמרט, שרצה לתת לאבו מאזן כמעט את הכל, לא השאיר אצלו מפה. הפעם ישראל נותנת מפת נסיגה בפומבי ולא תוכל להכחיש את קיומה.
4. הקמת מדינה היא מעשה בלתי הפיך וסוגיית גורלה הופכת להיות בינלאומית, ומבחינת ישראל מדובר באבדן שליטה מוחלט על היצור הממאיר שאנחנו מסכימים שיוולד, שאחרי שאנו מסכימים, העולם לא יתן לו להיעלם.
5. הערבים לא תמיד מסרבים. סאדאת לא סירב וקיבל את סיני. ערפאת לא סירב והכניס את הסוס הטרויאני של אוסלו, לאחר שהיה באילוץ כלכלי בלתי נסבל אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, וכעת אבו מאזן יכול להימצא באותו סוג של דרך ללא מוצא שעלולה לאלץ אותו, או את יורשו, להסכים.
6. לא רק העבר, גם העתיד נמצא ביו”ש, העתיד של בנייה לדיור במרכז הארץ ההולך ונסתם, העתיד התיירותי, העתיד הביטחוני, העתיד הדמוגרפי שיוגבל בהיעדר מרחב ועליית מחירי קרקע ודיור אדירים. כך גם העתיד המדיני כי כל לגיטימציה לסוגיה הפלשתינית באה על חשבון לגיטימציה לישראל. התכנית הזו מנטרלת כל השקעה והתפתחות בשטח האפסי שנותר מעבר לבקעת הירדן.
7. את הרשות הפלשתינית הגוססת צריך לחסל, והכלי העיקרי הוא הרחבת ההתיישבות היהודית שתרוקן אותה מתוכן, וכעת עושים את ההפך, מנשימים את הסרטן הפלשתיני ומדכאים את ההתיישבות היהודית ע”י בידודה והקפתה, הגבלתה למתחמים “מסופחים” מצומצמים, וחלקה בכלל במובלעות שנועדו לחסל אותה.
8. במקום לחסל את הבעיה הפלשתינית ע”י החרבת הרש”פ ובניית אוטונומיה נשלטת וידידותית, מאריכה התכנית הזו את הסכסוך, ע”י זריקת מרץ לסוגיה הפלשתינית הגוססת. ישראל וארה”ב זורקים חבל הצלה לסוגיה הפלשתינית רגע לפני דעיכתה, בדיוק כפי שעשתה ממשלת רבין פרס לערפאת בטוניס, רגע לפני ירידתו מהבמה.
9. התכנית מביאה בחשבון צירוף ישובים ערבים ישראלים למדינה הפלשתינית, וכן חלקים שסופחו בירושלים ונמצאים מחוץ לגדר. התוצאה, שכבר מתרחשת, שערבים בעלי ת.ז. כחולה עוברים לגור בתוך הגדר ואף בשכונות יהודיות. כעת עלולה להתחיל גם תנועה של ערבים מכפרי המשולש אל ערים יהודיות כדי לברוח מהאפשרות להיות במדינה הפלשתינית.
סכנות עתידיות:
1. ריבונות היא מעשה הפיך. כנסת יכולה לוותר על שטח ריבוני. כל השיחות של ממשלות רבין, ברק ונתניהו על רמת הגולן וכמעט הבשילו לנסיגה, נסובו על שטח שסופח. כך גם ההצעות לחילופי שטחים וחלוקת ירושלים, שקיימים גם בתכנית הנוכחית. ריבונות אינה הגנה מפני נסיגה.
2. ישראל מוכנה למסור שטחי ענק בנגב עם חיבור לעזה.
3. נכונות גלויה למסור את עיקר יו”ש לאויב, פרט לבקעה וכמה נקודות התיישבות המפוזרות בשטח ומחוברות בפרוזדורים צרים.
4. כל מדבר יהודה שמעבר לקו הירוק אמור להימסר למדינה פלשתינית, כלומר רוב מדבר יהודה.
מעל לכל, העבר היהודי, הזהות הלאומית ודתית היהודיים נמצא ביהודה ושומרון שרוב שטחם מיועד להפוך לפלשתין. בהסכמתה להקמת מדינה פלשתינית ישראל פוגעת פגיעה אנושה בעילת קיומה ככלי להחזרת העם היהודי ללב ארץ ישראל שמיועד להימסר לארגון טרור. ישראל מסכימה מרצונה לחלוקת ארץ התנ”ך,שבגזרת יו”ש כולה כעת בריבונותה, וזאת ללא אילוץ קיומי מיוחד. התכנית הזו הופכת את יריחו, שכם, רוב חברון, בית לחם, מדבר יהודה, אינסוף אתרים היסטוריים ארכיאולוגיים יהודיים – לפלשתין. אוי לנו.
קרדיט: בועז העצני