“בשנת 2020 עלולה לפרוץ מלחמת עולם שלישית מ-5 סכסוכים אזוריים”- תחזית

המגזין “נשיונל אינטרסט ” -“national interest” כותב  כי היציבות העולמית בשנת 2020, תהיה בלתי ודאית, כאשר וושינגטון תיכנס לשנת הבחירות לנשיאות, מכיוון שהעולם עשוי להקלע לכמה משברים, שעלולים להוביל לסכסוך עולמי רחב יותר.

בעולם יש 5 מוקדים שבהם המתח הולך ומתגבר, ויכולים לגרום לפריצת מלחמת עולם שלישית בשנת 2020 והם:

1-ישראל-איראן:

במאמר צוין, כי איראן וישראל כבר נלחמות ב”מלחמה בעצימות נמוכה “בכל המזרח התיכון.

איראן תומכת בקבוצות חמושות בעזה, בלבנון, בסוריה, ובמקומות אחרים, בעוד שישראל מנסה להרחיק כוחות איראניים מהאזור.

בינתיים, ישראל נקטה בצעדים שקטים, לבניית קואליציה רחבה אנטי-איראנית ברמה הדיפלומטית, ואילו איראן השקיעה רבות, בחיזוק הקשר עם קבוצות חמושות ,המשרתים את שאיפותיה.

במקרה זה, קשה לדמיין תרחישים שעלולים להפוך את המלחמה, בין איראן לישראל ,לרחבים יותר ואינטנסיבים. אם איראן תחליט לפרוץ שוב עם התוכנית הגרעינית שלה, או “לתקיפה” של ערב הסעודית, ישראל עשויה לחוש פיתוי לצאת לתקיפות רחבות יותר נגד מטרות איראניות במדינות הסהר השיעי, או לתקיפות בתוך איראן עצמה. או אז לסכסוך כזה, יכול להיות השלכות רחבות,וזה עלול לאיים על אספקת הנפט העולמית, וזה יפתה את ארצות הברית או רוסיה להתערב.

2 – טורקיה:

המתיחות בין טורקיה לארצות הברית הסלימה, במהלך השנה האחרונה. המתיחות התגברה באופן דרמטי, כאשר וושינגטון נתנה הבטחה, להרחיק את הכורדים מאזורים הקרובים לגבול הטורקי, מה שהביא את הטורקים לכבוש אזורי גבול בסוריה הנתונים בשליטה של הכורדים, המגובים על ידי ארצות הברית, מה שהביא את ארה”ב לאיים מייד בסנקציות.

בתוך כך, ארסנל של נשק גרעיני אמריקני, נותר בבסיס חיל האוויר באינצ’רליק, וכמה הצהרות של נשיא טורקיה, רג’פ טייפ ארדואן, מעידות כי לטורקיה יש שאיפות,אפשר אפילו להגיד שאיפות אדירות, להחזיק בנשק גרעיני.

היחסים בין ארצות הברית לטורקיה, הידרדרו עד כדי כך שחלקם חוששים, לעתיד נאט”ו. איש אינו מצפה שארדואן ינסה לתפוס את כלי הנשק הגרעניים באינצ’רליק, וגם אם כן, אין זה סביר שטורקיה תצליח לשבור את הקודים על ראשי הקרב.

עם זאת, ידוע שארדואן לא בוחן את הנושאים לעומקם היטב, והחפיפה בין הנושאים, עשויה לדחוף את וושינגטון לסיכסוך עם אנקרה כולל ללכת עד הסוף. וכמובן, רוסיה צופה וממתינה להתפתחויות.
ונוסיף לזה את המתח בין טורקיה יוון קפריסין ומצרים.

3 – קשמיר

ההתפרעויות בקשמיר עלולות להוביל לקבוצות בהודו, או בפקיסטן, (או קבוצות קיצוניות בתוך פקיסטן) להאמין, שיש להן הזדמנות להתערב, לא באמצעות פעולה צבאית , אלא באמצעות פיגועים בקשמיר או מחוץ לקשמיר.

אז ניו דלהי עשויה להרגיש נאלצת להגיב, מה שיוביל להסלמה שעלולה להעלות את שתי המדינות, על סף עימות חמור יותר. בהתחשב בעמדה המתקרבת של סין לפקיסטן, והיחסים ההולכים ומתרחבים בין דלהי לוושינגטון, סכסוך מסוג זה, יכול להיות בעל השלכות בינלאומיות משמעותיות.

4- חצי האי הקוריאני

המתיחות בין צפון קוריאה לארצות הברית, נמצאות כעת ברמות הגבוהות ביותר, מאז 2017. וושינגטון, שתגיע השנה לשנת בחירות לנשיאות, עשויה לסכן את היחסים עם פיונגיאנג עוד יותר.

נראה כי ממשלתו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, עדיין אוחזת בתקווה שהעסקה עם צפון קוריאה, תשפר את סיכויי הבחירה שלו בנובמבר. אבל בצפון קוריאה אין עניין לעזור לטראמפ.

לאחרונה הבטיחה צפון קוריאה “מתנה לחג המולד”. אם פיונגיאנג תחליט לשבור את ה- ICBM או להחמיר, ממשל טראמפ עשוי להרגיש צורך להתערב באגרסיביות, לטראמפ יש “מוניטין טוב” שהוא אוהב תמונות של הצלחות במדיניות חוץ, והוא עשוי להרגיש נבגד על ידי מנהיג קוריאה קים ג’ונג און, מה שיוביל למצב של מתיחות יותר.

5- סין

היחסים בין ארצות הברית לסין הם בנקודת שפל. נראה כי כל הסכם סחר בין המדינות, יקל על חלק מהמתחים, אך היישום עדיין בסימן שאלה.

קשיים כלכליים בסין, הגבילו חלק מתוכניות ההתעצמות הימית שלה, כשם שתקציב ההגנה בארצות הברית קוצץ, וזה הפחית את שאיפתה לבניית ספינות מלחמה חדשות. במקביל, סין עמלה קשה בכדי לקיים את קשריה עם רוסיה, בעוד שלארצות הברית יש מחלוקות עם דרום קוריאה ויפן, בעלות בריתה הקרובות ביותר באזור.

בנסיבות אלה נראה כי לא סביר ששתי המדינות יסכנו את יחסיהם, כדי להסלים את הסכסוך. אבל טראמפ הימר במהלך נשיאותו בעמדתו הנחושה מול סין, והוא עשוי להתפתות להסלים את המצב בשנה הבאה. נשיא סין, שי ג’ינפינג, מצידו, עומד בפני הסיכוי להמשך אי שקט מבית, ולכן לשני הצדדים יש תמריצים להסלמה דיפלומטית וכלכלית, שתמיד יכולה להביא לעימות צבאי בדרום מזרח ים סין.

מה צופן העתיד לשנת 2020?

עם כל הנאמר לעיל, הסבירות ל-“תבערה עולמית “בשנת 2020 נמוכה. כולם מחכים לתוצאת הבחירות בארה”ב, כדי להבין טוב יותר את כיוון המדיניות האמריקאית בארבע השנים הבאות. עם זאת, לכל משבר עולמי יש מסלול הגיוני משלו, וכל אחד מפקיסטן, הודו, סין, ישראל, איראן, טורקיה או רוסיה עשויות להרגיש מחויבת על ידי אירועים שיהיו בפועל. כתוצאה מכך, ההתמקדות בבחירות בארה”ב, לא אמורה לטשטש את החיכוכים בין מדינות העלולות לספק את הניצוץ למלחמה הבאה.

קרדיט:עמרם אל מקבוצת נציב