המסרים הפוליטיים של חיזבאללה בקיום ההפגנות האחרונות בלבנון

לבנון טולטלה בעקבות סדרת מחאות, שהביאו לכבישים ראשיים חסומים וצמיגים בוערים, ברחובות ביירות ובכמה אזורים נוספים.

המחאות היו בעיקרן ספונטניות ומוגבלות בהיקפן. עם זאת, מצומצמות ככל שהיו, הן לא היו נטולי מסרים פוליטיים.

אין ספק כי המשבר הכלכלי בלבנון החמיר והגביר את הלחץ על חיי היומיום של האזרחים וחוסר האמון בין הרשויות לעם.

עם זאת, ישנו פן נוסף למשבר, הנובע כתוצאה מהשלכות הסנקציות האמריקאיות על חיזבאללה, כמו גם התסכול של הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד צרפת, בעקבות חוסר הצלחתן של הרשויות הלבנוניות לבצע את הרפורמות, הנדרשות לשחרור הקרנות שנאספו עבור לבנון בוועידת CEDRE, שנערכה בצרפת.

לבנון חוותה לאחרונה בשוק מטבעות החוץ שלה מחסור בדולרים אמריקאיים, מיני-משבר הנובע מ”תופעה חריגה” של משיכת דולרים בכמויות גדולות מהשוק.

הבנק המרכזי של לבנון סירב לספק דולרים לשוק מכיוון שהפעילות הייתה חריגה מהעסקאות הרגילות. זה הביא לעליית שער הדולר ל-1,700 לירות לבנוניות לדולר אמריקאי אחד, בעוד שהבנק המרכזי של לבנון מעוניין לשמור את שערו של המטבע הלבנוני על מעט יותר מ -1,500 לירות לדולר.

ארגוני הפשע הפיננסיים המוגנים בלבנון החלו לקנות דולרים במחירים אטרקטיביים בחנויות המרת מטבע ובאמצעות אפשרויות אחרות.

רבים מהאנליסטים הפיננסיים בלבנון דיברו על פעולות העברה של דולרים בכמויות מלבנון לסוריה.

מקורות בלבנון ציינו את החלטת חיזבאללה להסתמך על השוק השחור לצורכי מטבע החוץ של הארגון, זאת כדי לקזז את ההשלכות של הסנקציות ולענות על הצרכים הכספיים של הארגון, שכן הולך ונהייה קשה יותר ויותר עבור פעילי חיזבאללה להשתמש בערוצי בנק רגילים, בשל הסנקציות האמריקאיות.

לאחרונה, חיזבאללה החל להגביר את התקפותיו נגד נגיד הבנק המרכזי של לבנון, מכיוון שהוא אחראי למדיניות מטבע החוץ של המדינה. כמו כן, הבנק המרכזי של לבנון הוא הרשות האחראית על פיקוח הבנקים הלבנונים וכתוצאה מכך הוא הסמכות, אשר יטיל עליו הממשל האמריקאי את האחריות על קיום קשרים של בנקים בלבנון עם פעילי חיזבאללה, בניגוד לסנקציות האמריקאיות.

הסנקציות על חיזבאללה הובילו את הארגון, ובמיוחד המנהיג, חסן נסראללה, לפנות לאיראן לעזרה.

מקורות בחיזבאללה מסרו, כי ביקורו של נסראללה באיראן בעקבות חידוש נאמנותו למנהיג העליון, עלי חמינאי, התקיים במסגרת מתן משאבים כספיים לחיזבאללה.

“נסראללה שוחח עם ההנהגה האיראנית על הצורך לתת עדיפות לתמיכה כלכלית בחיזבאללה וברמה הנדרשת על ידי המציאות, במיוחד במקרה של תוקפנות ישראלית כלפי לבנון”, כך מסר מקור מחיזבאללה.

הדברים שאמרו בכירי האוצר האמריקאי בזמן שביקרו בביירות הם הרבה יותר רציניים מאיך שהם נשמעים, הם אמרו כי ממשל טראמפ מודע לרשת של אינטרסים ותועלות עיקריות שמנהלת מפלגת חיזבאללה מתוך מוסדות רשמיים של המדינה.

חיזבאללה בין היתר אחראי גם על רשת ארגון פשע פיננסי, המקיים רשת של אינטרסים עסקיים חוקיים ולא חוקיים, השייכים לאזרחים בלבנון וגם לתושבי חוץ.

מקורות אמריקאיים אמרו כי לבנון הפכה לשוק לא חוקי של מוצרים איראניים, בעיקר בתחום הרפואה והפלדה. כמו כן ארצות הברית הוסיפה כי איראן גם נהנית משליטתה של מפלגת החיזבאללה בנמלים לא חוקיים, כמו גם נהנית מהשפעתה הישירה והעקיפה על הנמלים הלגיטימיים בלבנון.

אנליסטים כלכליים ציינו כי מהלך הסנקציות של ארצות הברית הוא איטי וכי המדיניות האמריקאית היא ארוכת טווח שמטרתה ליצור הפרדה מוחלטת בין המפלגה הפוליטית של חיזבאללה לזרוע הצבאית שלה, כמו גם בין המוסדות הלבנונים הרשמיים לבין ארגוני הפשע הפיננסיים שאותם מנהלת מפלגת חיזבאללה.

מדיניות זו מצידה של ארצות הברית אינה נטולת סיכונים ואינה יכולה להבטיח את הצלחת היעדים שלה. עם זאת, נראה כי הפחדת הגורמים הפיננסיים בלבנון בסנקציות, במידה ויקשרו את האינטרסים שלהם לאלו של חיזבאללה, הניבה תוצאות מסוימות.

למעשה, זה מה שהביא את חיזבאללה לשלוח שלושה מסרים באמצעות קיום מחאות בלבנון.

למעשה, מפלגת חיזבאללה סימנה כי היא לא תאפשר לחנוק אותה כלכלית, ובמידה והחנק עליה יימשך, אזי כל לבנון תיחנק יחד איתה – והיא מסוגלת להוציא אנשים למחאות ברחובות לבנון.

מפלגת חיזבאללה כרכה את המחאות עם מסרים פוליטיים, אשר הראשון בהם היה כי חיזבאללה מוכנה לחיות בכאוס פוליטי, אם יימשכו הלחצים הכלכליים והסנקציות עליה.

המסר השני היה שהביטחון והיציבות בלבנון אינם גורל יציב ומי שרוצה ביטחון ויציבות במדינה, בין אם האירופאים או האמריקאים, הם צריכים ראשית להפנים את העובדה שחיזבאללה הוא המפתח ליציבות במדינה.

המסר השלישי היה מכוון לבנקים ואותו מפלגת חיזבאללה קידמה גם בתקשורת, היא אמרה כי ההגנה מפני הסנקציות האמריקאיות צריכה להיות על לבנון כמדינה, שכן מפלגת חיזבאללה היא חלק מלבנון ולא כוח חיצוני וכי התנהגותו של נגיד הבנק המרכזי בניסיון שלו להפריד את חיזבאללה מהמערכת הפיננסית של לבנון, בעקבות הסנקציות האמריקאיות אינה מקובלת עוד ומצדיקה כאוס פוליטי בלבנון.

קרדיט: אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב