עיראק השעתה ערוץ טלוויזיה שנתמך על ידי ארה”ב

ועדת הקהילה והתקשורת בעיראק השעתה את ערוץ הטלוויזיה של “אל-חורה” לשלושה חודשים, בטענה שהערוץ מתח ביקורת פוגענית על רשויות הדת במדינה והאשים אותן בשחיתות.

ההודעה נמסרה בשעות אחר הצהריים ביום שני ומעוררת חשש בשאלה אם הערוץ, הממומן על ידי ממשלת ארה”ב, הושעה בעיראק אך ורק בגלל הדיווח השנוי במחלוקת או בגלל מניעים נסתרים, הנובעים מהמתיחות בין ארה”ב לקבוצות פרו-איראניות בעיראק.

• ערוץ “אל-חורה” משודר מארצות הברית, בשפה הערבית, בחסות ממשלת ארצות הברית ומכוון לדעת הקהל הערבית במדינות ערב. הוא החל את שידוריו ב-14 בפברואר 2004, ב-22 מדינות ברחבי המזרח התיכון.

לאחר שידור התחקיר רשויות הדת וארגוני צדקה כעסו וקראו להחרים את הערוץ.

יושב ראש הפרלמנט העיראקי, מוחמד אל-חלוסי, אמר כי על הרשויות למלא את התפקיד באחריות בכך שהערוצים יהיו מקצועיים ולא מוטים: “נגד המוסדות הממלכתיים ומוסדות הדת [במדינה]”.

שגרירות ארה”ב בעיראק מסרה כי לממשלת עיראק יש את הזכות להגיב ולתת דין וחשבון לערוץ על כל דיווח שלדעתו אינו מדויק, לא מקצועי או סותר את מדיניות ארצות הברית.

לעיראק יש היסטוריה בהתמודדות נגד ערוצי טלוויזה כולל השחקנים הגדולים כמו “אל-ג’זירה” או “אל-עירקיה“, “אל-סומריה“, וגם ערוצים כורדיים כמו “רודאוו“.

עיראק השעתה ערוצי הטלוויזיה בעבר וסוגיות עדותיות ואחרות הובילו לגינויים או ניסיונות הפחדה על ערוצי טלוויזיה. בשנת 2013 עיראק השעתה את אל-ג’זירה ועשרה ערוצי לוויין בגלל אלימות עדתית. ערוץ הלוויין NRT הושעה גם הוא בשנת 2017.

השאלה הגדולה יותר לגבי השעייתו של ערוץ “אל-חורה” היא האם זהו חלק מרטוריקה ומדיניות אנטי-אמריקאית גדולה יותר של עיראק, שהסלימה בשבועות האחרונים בגלל המתיחות האיראנית-אמריקאית.

ישנה אפשרות כי קבוצות שיעיות, שהאשימו באחריות את ארה”ב להתקפות ישראל במתקניהן, וכמו כן טענו כי ארה”ב הקלה על הפעולות הישראליות, החלו להפעיל לחץ על מוסדות המדינה בעיראק כדי להחליש את השפעתה של ארה”ב במדינה.

באופן כללי המרחב התקשורתי בעיראק הוא כה רחב ומגוון וכיום הוא אינו דומה למה שהיה בעבר, עד שמפתיע לראות כי ערוץ “אל-חורה” הופך לפתע מושהה בשל טענות “לא מדוייקות”, שעוסקות בשחיתות במוסדות דת וצדקה.

סביר יותר כי זהו תירוץ כדי להשהות את הערוץ שנתפס קשור לארה”ב ובכך לענות ללחצים המתגברים מצד הכוחות השיעיים בעיראק.

קרדיט: אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב