טורקיה וישראל מתנגשות על השליטה בים סוף בעוד סומליה וסומלילנד הופכות לזירות קרב אסטרטגיות.
דיווח: טורקיה וישראל מתנגשות על השליטה בים סוף בעוד סומליה וסומלילנד הופכות לזירות קרב אסטרטגיות . טורקיה וישראל מעצימות את יריבותן בקרן אפריקה, ומתמקדות בסומליה ובסומלילנד לשליטה אסטרטגית על משאבי אנרגיה ומסלולי סחר בים סוף. טורקיה חתמה על הסכמים רשמיים עם סומליה לחיפושי נפט וגז ימי ויבשתי והרחיבה את נוכחותה הצבאית בבסיסים ופריסת ציוד. ישראל הכירה בסומלילנד כמדינה עצמאית ומתכננת בסיס צבאי שם למעקב אחר החות'ים בתימן והבטחת גישה אסטרטגית למצר בבל-אל-מנדב. התחרות בסומליה ובסומלילנד היא חלק מסכסוך רחב יותר על השפעה אזורית, המתוחה עוד יותר בעקבות חילוקי דעות על עזה, סוריה ובריתות ברחבי המזרח התיכון ואפריקה.
הידיעה משקפת את הפיכתה של קרן אפריקה לזירה המרכזית במאבק על השליטה בנתיבי הסחר הימיים בים האדום ובמצר באב אל-מנדב.
רקע, משמעות ותרחישים אפשריים:
מה עומד מאחורי הידיעה?
- ההכרה הישראלית בסומלילנד: ב-26 בדצמבר 2025 הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם המכירה רשמית בעצמאות סומלילנד, חבל ארץ שפרש מסומליה ב-1991. המהלך נועד להשיג דריסת רגל אסטרטגית מול איומי החות'ים מתימן.
- הברית הטורקית-סומלית: טורקיה היא בעלת הברית החשובה ביותר של הממשל הפדרלי בסומליה. היא מחזיקה במוגדישו את בסיס האימונים הצבאי הגדול ביותר שלה מחוץ לגבולותיה וחתמה על הסכמי הגנה ימיים המעניקים לה 30% מהכנסות המשאבים הימיים של סומליה תמורת הגנה על חופיה.
- מאבק על משאבים: טורקיה החלה בחיפושי נפט וגז במים הכלכליים של סומליה (המוערכים בכ-30 מיליארד חביות), בעוד ישראל בוחנת הקמת בסיס צבאי בסומלילנד לניטור המרחב הימי.
המשמעות האסטרטגית
- היווצרות צירים יריבים: נוצר "ציר ברברה" (ישראל-איחוד האמירויות-אתיופיה) המתמקד בגישה לנמלים וניטור ימי, מול "ציר מוגדישו" (סומליה-טורקיה-מצרים) המגן על ריבונותה הטריטוריאלית של סומליה ומתנגד למהלכים הישראליים.
- חסימת נתיבי טיסה ושיט: סומליה כבר הגיבה בסגירת המרחב האווירי שלה בפני חברות תעופה ישראליות, מה שמאלץ טיסות למזרח להאריך את מסלולן דרך טורקיה או מסלולים צפוניים אחרים.
- ערעור היציבות האזורית: נשיא טורקיה, ארדואן, כינה את ההכרה הישראלית בסומלילנד "לא לגיטימית" וטען כי ישראל מנסה לגרור את האזור לחוסר יציבות.
תסריטים להתנגשות צבאית בים האדום
אף ששני הצדדים אינם מעוניינים במלחמה ישירה, קיימים מספר תרחישי הסלמה:
- עימות ימי סביב חיפושי אנרגיה: חיל הים הטורקי, שקיבל מנדט להגנה על חופי סומליה, עלול לנסות לחסום גישה של ספינות הקשורות לישראל או לאתיופיה לאזורי מחלוקת ימיים בין סומליה לסומלילנד.
- תקרית סביב הקמת בסיס ישראלי: ניסיון ישראלי להקים מתקן צבאי או מודיעיני בסומלילנד עלול להוביל לפריסה של מטוסי F-16 טורקיים בסומליה כ"מפגן כוח", כפי שכבר דווח בעבר.
- מלחמת שלוחים (Proxy War): טורקיה עשויה להגביר את הסיוע הצבאי והטכנולוגי (כטב"מים) לצבא סומליה כדי שיפעל צבאית להחזרת השליטה בסומלילנד, מה שיחייב את ישראל להחליט אם לסייע צבאית לבעלת בריתה החדשה.
- חסימה ימית הדדית: במצב של הסלמה קיצונית, הצי הטורקי עלול לנסות להגביל תנועה של כלי שיט ישראליים במפרץ עדן, בעוד ישראל תנסה למנף את השפעתה בסומלילנד כדי לסכל את האינטרסים האנרגטיים של טורקיה.
