אוקראינה מיצתה את מלאי הטילי יירוט פטריוט מה שמעלה חששות חמורים לגבי יכולתה להתגונן מפני מתקפות טילים בליסטיים
רשתות התקשורת המובילות בעולם, ובראשן CNN ו-וואשינגטון פוסט, מאשרים כי מלאי טילי היירוט של מערכות הפטריוט (Patriot) מתוצרת ארה"ב שבידי אוקראינה אזל לחלוטין. גורמים אוקראינים רשמיים אישרו כי נכון לתחילת אוקטובר נותרו במדינה טילים בודדים בלבד, ואלו שימשו ליירוטים אחרונים במהלך גלי התקיפה הרוסיים ההרסניים באמצע אוקטובר.
מחסור עולמי ומשבר דיפלומטי
-
- הסלמה בלחימה ומחסור גלובלי: המחסור בטילי פטריוט (במיוחד מדגמי PAC-2 ו-PAC-3) אינו בעיה אוקראינית בלבד. העימותים הצבאיים במזרח התיכון, בדגש על המלחמה מול איראן, שאבו כמויות עצומות של מיירטים אמריקאיים (מעל 1,000 מיירטי פטריוט ו-THAAD בחודשים הראשונים של העימות בלבד). קצב הייצור האמריקאי, שאורך עד 36 חודשים לטיל בודד, פשוט לא עומד בקצב הדרישה העולמי.
- קרע פוליטי חריף בין זלנסקי לטראמפ: הריקון המוחלט של המלאי מתרחש על רקע מתיחות דיפלומטית חריפה בין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הממשל האמריקאי חתם לאחרונה על הסכם שנוי במחלוקת לייבוא סולר מרוסיה במטרה להוריד את מחירי הדלק לקראת בחירות האמצע בארה"ב. זלנסקי הגדיר זאת כ"בגידה" והצהיר כי אוקראינה לא תכבד את הפסקת האש האנרגטית ותמשיך לתקוף בתי זיקוק רוסיים. בתגובה, וושינגטון איימה לעצור את רכש האמל"ח האירופי עבור אוקראינה דרך תוכנית PURL ואף נרשמו שיבושים קשים במערכות התקשורת הצבאית (הגרסה החלופית של סטארלינק).
- סירוב להעברת רישיונות ייצור: אוקראינה ניסתה להשיג רישיון לייצור מקומי של טילי פטריוט, אך נתקלה בהתנגדות של קבלניות ההגנה האמריקאיות (כמו ריית'יאון ולוקהיד מרטין) וממשל טראמפ, שחששו מסיבות מסחריות וביטחוניות.
המשמעות המיידית והאסטרטגית
-
- חוסר הגנה מוחלט מפני טילים בליסטיים והיפר-סוניים: מערכת הפטריוט היא המערכת המערבית היחידה בארסנל של קייב שמסוגלת ליירט ביעילות טילים בליסטיים רוסיים כבדים וטילים היפר-סוניים (כמו ה"קינז'אל" וה"צירקון"). בלעדיהם, אוקראינה נותרה חשופה לחלוטין.
- פגיעה אנושה בתשתיות האנרגיה לקראת החורף: המשמעות כבר מורגשת בשטח. במתקפות האחרונות, כמעט אף טיל בליסטי רוסי לא יורט. הטילים פגעו ישירות בשלוש תחנות כוח גדולות בקייב ובתשתיות אנרגיה קריטיות בחארקוב, מה שמוביל להרס מסיבי של רשת החשמל בדיוק עם כניסת המדינה לימי החורף הקרים.
- סיכון מוגבר לחיי אזרחים: קריסת מערך ההגנה האווירית בערים הגדולות גוררת עמה זינוק מיידי במספר הנפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית, כאשר תושבי קייב וחארקוב מוצאים את עצמם ללא "מטרייה אווירית" מול מטחים כבדים.
אוקראינה מנסה כעת להרכיב בדחיפות פתרונות זמניים ("טלאים") באמצעות פניות למדינות נאט"ו באירופה (כמו גרמניה) כדי שיעבירו חלק מהמלאים המצומצמים שלהן, אך המדינות האירופיות חוששות לרוקן את מחסניהן שלהן ולפגוע בביטחונן הלאומי.
