אישורי השהייה בוטלו, הגירוש מואץ: חומת ההגירה החדשה של הולנד הכוללת גם מרכזי הגליה ליבשת אפריקה

הולנד ממשיכה להחמיר את חוקי המקלט המחמירים ממילא, במיוחד בכל הנוגע לגירושם של מבקשי מקלט שנדחו, מה שהגביר את חששותיהם של הסורים, שרובם ממתינים יותר משלוש שנים לקבלת היתרי שהייה.

מאחורי החמרת חוקי המקלט בהולנד נעוץ בכניסתה לתוקף של אמנת ההגירה והמקלט החדשה של האיחוד האירופי ב-12 ביוני 2026, ובבחירה של ממשלת הולנד ליישם במסגרתה את הצעדים הלאומיים הנוקשים ביותר האפשריים.
המדיניות החדשה שינתה לחלוטין את כללי המשחק עבור מבקשי מקלט, ופוגעת באופן ישיר באלפי פליטים סורים:
קיצור וביטול אשרות השהייה: הולנד ביטלה לחלוטין את הנפקת אישורי השהייה הקבועים לפליטים. תוקפם של אישורי השהייה הזמניים קוצר מ-5 שנים ל-3 שנים בלבד, ובסיומן יידרשו הפליטים לעבור בחינה מחדש של מעמדם.
ביטול פיצויים על עיכובים: באוקטובר 2026 אישר הסנאט ההולנדי חוק המבטל את הקנסות הכספיים שרשות ההגירה (IND) נדרשה לשלם למבקשי מקלט שבקשתם התעכבה (לאחר שהרשות שילמה מעל 100 מיליון אירו ב-2026 עקב עומס ועיכובים של שנים).
בחינת החזרה לסוריה: משרד המקלט וההגירה ההולנדי החל לבחון הגדרת אזורים מסוימים בסוריה כ"בטוחים" כדי לאפשר דחיית בקשות והחזרת סורים לארצם. נכון לאמצע 2026, כ-3,500 סורים כבר נדרשו לעזוב את המדינה לאחר שבקשתם נדחתה.
מעצר וגירוש מהיר: חוק חדש מאפשר לעצור באופן מיידי מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה והם מסרבים לשתף פעולה עם גירושם.

המשמעות לגבי האיחוד האירופי: "עידן מרכזי הגירוש"
המהלכים של הולנד אינם מבודדים, אלא מייצגים תפנית רחבה ויצירת תקדים משפטי ופוליטי באיחוד האירופי כולו:
הקמת מרכזי גירוש מחוץ לגבולות האיחוד ("Return Hubs"): הולנד, יחד עם גרמניה, אוסטריה, יוון ודנמרק, מובילה מהלך משותף להקמת מחנות גירוש במדינות צד שלישי (מחוץ ל-EU), כגון קניה, רואנדה או בנין. לשם יישלחו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו באירופה עד לגירושם הסופי.
הסכמה רחבה על החמרת הכללים: ביוני 2026 הושגה הסכמה עקרונית במוסדות האיחוד האירופי המאפשרת את המודל החדש של מרכזי הגירוש החיצוניים, מה שמסמן את מה שמפלגות הימין באירופה מכנות כ"תחילת עידן ההחזרות".
אפקט הדומינו ביבשת: הצעדים הנוקשים של הולנד מתרחשים במקביל להקשחת עמדות במדינות נוספות – גרמניה הגבירה את הפיקוח והשיטור בגבולותיה, ושוודיה מציעה מענקים כספיים למבקשי מקלט שיעזבו מרצון. המהלך ההולנדי מעניק לגיטימציה למדינות נוספות באיחוד לאמץ את הפרשנות המחמירה ביותר של אמנת ההגירה האירופית.