התוכנית הבינלאומית החדשה לקטיעת צירי האספקה של חיזבאללה בעזרת כוחות בין לאומיים וצבא לבנון
לאתר החדשות הלבנוני – "אל-מודון" נודע כי מתקיימים שיחות בדרג הבינלאומי והלבנוני בנוגע לבניית אתרים צבאיים מרכזיים עבור צבא לבנון ועבור הכוח הבינלאומי שאמור להיבנות כדי לפקח על מנגנון פירוק הנשק של חיזבאללה. על פי המידע, האתר אמור להיות באזור הממוקם מצפון לנהר הליטאני, ובנקודה אסטרטגית בצומת הדרום עם הבקאע.
הדיווח לעיל (Al-Modon), משקף שלב מתקדם בלחץ הבינלאומי והישראלי להרחבת אזור פירוק הנשק של חיזבאללה מעבר לגבולות המסורתיים של דרום לבנון, אל שטחים שמצפון לנהר הליטני. המהלך מתרחש על רקע דיונים בינלאומיים קדחתניים (כמו ועידת פריז לתמיכה בצבא לבנון שהתקיימה בספטמבר 2026), ובמקביל לשינויים במנדט של יוניפי"ל הצפוי להסתיים או להשתנות בסוף השנה.
הרקע
- שינוי כללי המשחק מצד ישראל: בעקבות ההתקדמות הצבאית של צה"ל בדרום וההשתלטות על עמדות מפתח (כמו רכס עלי א-טאהר), ישראל מבהירה כי לא תסתפק עוד בנסיגת חיזבאללה אל מעבר לליטני, אלא דורשת מנגנונים אקטיביים לפירוק נשק שימנעו את התעצמותו מחדש.
- בניית מנגנון פיקוח חדש: ארה"ב ומדינות נוספות מנהלות מגעים להקמת מנגנון אימות בינלאומי (הכולל כוחות זרים ממדינות כמו איטליה או בריטניה) שיפקח על ביצוע ההסכמים. הבסיס המדובר נועד לשרת כוח זה לצד צבא לבנון.
- נקודת חנק אסטרטגית: המיקום שנבחר – מצפון לליטני, בחיבור שבין דרום לבנון לבקעת הלבנון – הוא מסדרון לוגיסטי קריטי. זהו צוואר הבקבוק שדרכו מעביר חיזבאללה אמצעי לחימה ולוחמים ממאגריו העמוקים בבקעה אל חזית הדרום.
המשמעות המעשית והפוליטית
- קטיעת צירי האספקה: נוכחות קבועה של צבא לבנון וכוח בינלאומי בנקודה זו תנתק פיזית את הקשר המבצעי בין הבקעה לדרום, ותקשה מאוד על חיזבאללה לשקם את תשתיותיו.
- שחיקת ה"קו האדום" של חיזבאללה: עבור חיזבאללה, האזור שמצפון לליטני נחשב תמיד לעומק האסטרטגי שבו יש לו חופש פעולה מוחלט וחסינות פוליטית. העברת משוואת פירוק הנשק אל מצפון לנהר מהווה פגיעה קשה בלגיטימיות של המשך החזקת הנשק שלו בלבנון כולה.
- ביסוס "אופציית המדינה": המהלך נשען על תוכנית רב-שלבית של ממשלת לבנון והצבא הלבנוני להחזרת הריבונות הבלעדית על הנשק לידי המדינה, תוך קבלת מימון וחימוש בינלאומי נרחב (במסגרת ועידות פריז וירדן).
