הברית החשאית של ישראל ומרוקו – והפאניקה במדריד
דיווחים ומאמרים בכלי התקשורת הספרדיים (כמו El Confidencial) מרבים לאחרונה להתריע כי מרוקו מתחמשת במערכות נשק ישראליות חדישות המסוגלות לפגוע בלב שטחה של ספרד. תלונות כלי התקשורת בספרד לא נפלו על אוזניים ערלות וממשלת ספרד מיהרה להעביר מערכות הגנה אווירית מתקדמות לדרום המדינה לקדם כל רעה העלולה להגיע מהכיוון המרוקאי.
הדיווחים הללו מדגימים ברית צבאית וטכנולוגית מתהדקת בין ישראל למרוקו, לצד משבר דיפלומטי חריף במיוחד בין ירושלים למדריד.
1. רקע: הברית הצבאית בין ישראל למרוקו
מאז חתימת הסכמי אברהם וכינון היחסים הרשמיים, הפכה מרוקו לאחת לקוחות הנשק הגדולות והחשובות של ישראל. ישראל מספקת למרוקו מערכות הגנה והתקפה מתקדמות ביותר, שחלקן משנות את מאזן הכוחות האזורי בצפון אפריקה ובמצר גיברלטר.
במסגרת עסקאות הענק, מרוקו רכשה מחברות ישראליות (כמו אלביט מערכות) נשק טקטי ואסטרטגי מתקדם:
- מערכות רקטות PULS: מרוקו רכשה משגרי רקטות מתקדמים המסוגלים לפגוע במטרות בדיוק רב בטווחים של עשרות ומאות קילומטרים.
- תותחי ATMOS: מערכות ארטילריה מתנייעות בקליבר 155 מ"מ.
- מל"טים ורחפנים מתאבדים: כלי טיס בלתי מאוישים למטרות תקיפה ואיסוף מודיעין.
מדוע זה מציב את ספרד בטווח?
המרחק הגיאוגרפי הצר בין מרוקו לדרום ספרד (כ-14 קילומטרים בלבד במצר גיברלטר), לצד קיומן של המובלעות הספרדיות בצפון אפריקה (סאוטה ומלייה) שעליהן למרוקו יש תביעות טריטוריאליות היסטוריות, הופך כל נשק מתקדם ארוך-טווח שמרוקו רוכשת לכזה שמכסה בקלות את דרום ספרד ו"לב המדינה".
המרחק הגיאוגרפי הצר בין מרוקו לדרום ספרד (כ-14 קילומטרים בלבד במצר גיברלטר), לצד קיומן של המובלעות הספרדיות בצפון אפריקה (סאוטה ומלייה) שעליהן למרוקו יש תביעות טריטוריאליות היסטוריות, הופך כל נשק מתקדם ארוך-טווח שמרוקו רוכשת לכזה שמכסה בקלות את דרום ספרד ו"לב המדינה".
2. הקרע הדיפלומטי והאמברגו הספרדי
האירוניה בסיפור היא שספרד תחת הנהגתו של ראש הממשלה פדרו סנצ'ס מובילה מדיניות אנטי-ישראלית חריפה. ספרד הכירה במדינה פלסטינית, האשימה את ישראל ב"רצח עם" בעזה, והטילה אמברגו נשק מוחלט על ישראל (כולל ביטול עסקאות ענק לרכישת טילי 'ספייק' ומשגרי רקטות מחברות ישראליות).
כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו ספרד החליטה להחרים את הטכנולוגיה הישראלית ולא לרכוש אותה עבור צבאה, בעוד ששכנתה ומערערת גבולותיה מדרום, מרוקו, מצטיידת באותן מערכות ישראליות בדיוק.
3. תגובת ספרד
התגובה הספרדית מורכבת מלחץ צבאי, לצד האשמות פוליטיות יוצאות דופן:
- דאגה עמוקה במערכת הביטחון: דוחות ומאמרים בכלי התקשורת הספרדיים (כמו El Confidencial) ביטאו לא פעם "אזעקה" מכך שמרוקו משיגה עליונות טכנולוגית ואיסופית באזור גיברלטר. משרד הביטחון הספרדי אף נאלץ לפרוס מערכות הגנה מפני כטב"מים במים הטריטוריאליים שלו כדי להתמודד עם היכולות המרוקאיות החדשות.
- האשמות חסרות תקדים נגד ישראל: השיא הגיע בעקבות משבר הגירה חריף במובלעת סאוטה, שבמהלכו עשרות אלפי מהגרים מרוקאים פרצו את הגבול לספרד. ראש הממשלה הספרדי סנצ'ס ניסה לנקות את מרוקו מאשמה והאשים בפומבי רשתות מידע מישראל ומרוסיה בליבוי מכוון של המשבר במטרה לפגוע בספרד בשל עמדותיה המדיניות.
- קריסת הנרטיב של סנצ'ס: הטענות של סנצ'ס נגד ישראל ספגו מכה אנושה לאחר שדוח מודיעיני רשמי של משטרת ספרד שדלף לבית המשפט קבע חד-משמעית כי הרשויות במרוקו עצמן הן שניהלו, הכווינו ותכננו את פריצת הגבול ההמונית כחלק מלחץ מדיני וטריטוריאלי על ספרד – ולא קמפיין תעמולה ישראלי. בישראל הגיבו בזעם להאשמות המקוריות של סנצ'ס וכינו אותן "שקר בוטה".
