ארה"ב מפתחת לייזר מפלצתי של 500 קילוואט – איפה ישראל עומדת במרוץ?
מנכ"ל לוקהיד מרטין, ג'ים טייקלט, אומר שהחברה שלו כבר משתמשת בלייזר של 300 קילוואט בניסויי אש חיה נגד כטב"מים וטילי שיוט אמיתיים, ומתקדמת לכיוון 500 קילוואט. חיל הים האמריקאי כבר הציב לייזרים בים.
הדיווח של ג'ים טייקלט, מנכ"ל לוקהיד מרטין, מבוסס על חוזה ענק חדש שקיבלה החברה ממשרד ההגנה האמריקאי (במסגרת פרויקט JLWS) לפיתוח אב-טיפוס של מערכת לייזר ניידת ומודולרית בעוצמה חסרת תקדים של 500 קילוואט. הדיווח משקף את האצת מרוץ החימוש באנרגיה מכוונת בעקבות לקחי מלחמת רוסיה-אוקראינה והעימותים במזרח התיכון.
להלן ניתוח המצב העדכני של המערכות, המוכנות המבצעית וההשוואה לישראל:
הרקע
- קפיצת מדרגה בעוצמה: לוקהיד מרטין כבר הוכיחה בניסויים יכולת יירוט של איומים מגוונים עם מערכות של 300 קילוואט (תחת תוכנית IFPC-HEL של צבא ארה"ב).
- היעד החדש (500 קילוואט): המערכת החדשה מיועדת להיות מותקנת בתוך מכולת מטען סטנדרטית (יבילה). העוצמה הזו נדרשת כדי לעשות משהו שלייזרים חלשים יותר מתקשים בו: ליירט מטרות מהירות וקשיחות כמו טילי שיוט ונחילי כטב"מים בטווחים ארוכים משמעותית.
- חיל הים האמריקאי: הצי האמריקאי כבר הציב אבות-טיפוס של מערכות לייזר (כמו ה-HELIOS של לוקהיד מרטין בהספק נמוך יותר של כ-60 קילוואט) על משחתות באופן ניסיוני ומבצעי למחצה, כדי להתמודד עם איומי כטב"מים וסירות מהירות בים סוף ובמפרץ הפרסי.
כמה רחוקות המערכות האלו משימוש מבצעי רחב?
- מערכות ה-300 קילוואט: נמצאות בשלבי ניסויי שדה מתקדמים ואספקת אבות-טיפוס ראשונים לצבא ארה"ב (לצרכי בחינה מבצעית באתרי לחימה).
- מערכות ה-500 קילוואט: מדובר בחוזה פיתוח ראשוני. פיתוח אב-הטיפוס המבצעי המלא צפוי לקחת עוד מספר שנים, מכיוון שדחיסת עוצמה כזו לתוך מכולה ניידת מייצרת אתגרים הנדסיים מורכבים של אספקת חשמל וקירור.
המערכות הישראליות מול המערכות האמריקאיות
ישראל וארה"ב צועדות בשני נתיבים משלימים, כאשר לכל אחת מהן יתרון מובהק אחר:
| מאפיין | המערכת הישראלית ("מגן אור" / "אור איתן") | המערכת האמריקאית (של לוקהיד מרטין) |
|---|---|---|
| עוצמת הלייזר | 100 קילוואט | 300 עד 500 קילוואט |
| בשלות מבצעית | מובילה עולמית. המערכת חתומה על חוזי ייצור סדרתיים במיליארדי שקלים ונמצאת על סף פריסה מבצעית רחבה. | אבות-טיפוס וניסויים. מערכות חזקות מאוד אך עדיין בשלבי פיתוח, בדיקות פנטגון ואינטגרציה. |
| סוגי איומים | אופטימלית לרקטות, פצמ"רים, רחפנים וכטב"מים בטווחים קצרים. | מתוכננת לאיומים כבדים ומהירים יותר כמו טילי שיוט ונחילים בטווח רחוק. |
| ניידות וגודל | קומפקטית יחסית, מיועדת להגנה קרקעית (ולעתיד גם גרסה ימית לספינות סער 6). | גדולה ומסיבית, דורשת משאיות ענק או מכולות מטען כבדות בשל דרישות האנרגיה. |
בשורה התחתונה: ישראל מובילה במוכנות וביישום בשטח של מערכת לייזר להגנה אווירית (הלייזר המבצעי הראשון בקטגוריה שלו), בעוד שארה"ב משתמשת בתקציבי הענק שלה כדי לדחוף את המעטפת המדעית לקצוות ולפתח לייזרים חזקים פי 3 עד 5 שיכולים להשמיד מטרות קשות ורחוקות בהרבה. שתי המדינות גם משתפות פעולה באופן הדוק – רפאל ולוקהיד מרטין חתומות על הסכם לפיתוח גרסה משותפת של "מגן אור" עבור השוק האמריקאי.
