לחץ אמריקאי כבד מנע ממצרים לרכוש מטוסי חמקן סינים למרות שהדגימו עליונות אווירית מכרעת
דיווח: מצרים רוכשת 24 מטוסי קרב צרפתיים נוספים למרות שמטוס ה-J-16 הסיני עלה בביצועיו על הרפאל במהלך התרגיל האווירי במצרים.
מצרים לא דחתה את ה-J-16 הסיני או סירבה לו, אלא הגישה בקשה רשמית (RFP) לצרפת לרכישת 24 מטוסי רפאל (Rafale) נוספים בתחילת ספטמבר 2026, כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של חיל האוויר המצרי המשלבת גיוון מקורות נשק, אילוצים פוליטיים ולוגיסטיקה קיימת. הדיווחים ברשתות החברתיות על "ניצחון 7–1" של ה-J-16 על הרפאל בתרגיל "נשרי הציוויליזציה 2026" מגיעים מבלוגים סיניים ואינם מאושרים רשמית על ידי אף צבא, ולכן אינם מהווים שיקול ברכש צבאי אמיתי.
להלן הגורמים המרכזיים מאחורי ההחלטה המצרית, המשמעות האסטרטגית והמעורבות האמריקאית:
1. מאחורי ההחלטה
- לוגיסטיקה ותשתיות קיימות: למצרים כבר יש חוזים קודמים ל-54 מטוסי רפאל, שצפויים להיות מסופקים במלואם עד סוף 2026. רכישת 24 מטוסים נוספים (שיביאו את הצי ל-78) מאפשרת לה להתבסס על תשתיות תחזוקה, סימולטורים, מלאי חימוש וצוותים טכניים שכבר קיימים ופועלים במדינה, דבר שחוסך מיליארדי דולרים לעומת קליטת מטוס חדש לחלוטין.
- החלפת צי ה-F-16 המזדקן: לחיל האוויר המצרי יש מעל 200 מטוסי F-16 ישנים (בלוק 15, 32 ו-40) שנרכשו בשנות ה-80 וה-90. מצרים חייבת להחליף אותם במטוסי דור 4.5 מודרניים, והרפאל נחשב לעמוד התווך החדש שלה.
- עצמאות מבצעית (ללא מגבלות מערביות): ארה"ב מסרבת מזה שנים למכור למצרים טילי אוויר-אוויר מתקדמים מעבר לאופק (כמו ה-AMRAAM). צרפת, לעומת זאת, מספקת למצרים את הרפאל עם חופש פעולה רחב יותר וחימוש מתקדם.
- ה"ניצחון" הסיני בתרגיל אינו מדד לרכש: מומחים מדגישים כי בתרגילים צבאיים התוצאות נקבעות לפי תרחישים מוגדרים מראש (מגבלות מכ"ם, גובה, או איסור על שימוש בלוחמה אלקטרונית כדי לא לחשוף יכולות). הבלוגים הסיניים ניפחו את תוצאות האימון לצרכי תעמולה ושיווק, אך מצרים לא מקבלת החלטות מיליארדים על בסיס אימון בודד.
2. החלק האמריקאי ב"סירוב" המצרי לסין
לארה"ב יש השפעה עצומה על החלטות הרכש של מצרים בכל הנוגע לנשק סיני או רוסי:
- איום בסנקציות (CAATSA): החוק האמריקאי מאפשר להטיל סנקציות כבדות על מדינות הרוכשות מערכות נשק מרכזיות מרוסיה או מסין. מצרים כבר נאלצה לבטל בעבר עסקה לרכישת מטוסי סוחוי-35 מרוסיה עקב לחץ אמריקאי כבד, והרכש מצרפת (חברת נאט"ו) מהווה "אזור בטוח" עבורה מבחינה דיפלומטית.
- הסיוע הצבאי האמריקאי: מצרים מקבלת מארה"ב סיוע צבאי שנתי בשווי 1.3 מיליארד דולר. החלפת מטוסים מערביים במטוסי קו ראשון סיניים כמו ה-J-16 הייתה מסכנת את המשך המימון הזה ופוגעת קשות ביחסים עם וושינגטון.
3. המשמעות האסטרטגית
- מצרים נשארת "רב-קוטבית": מצרים מנהלת משחק מאוזן ועדין. מצד אחד, היא מקיימת תרגילים אוויריים חסרי תקדים עם סין (שם מטוסי J-16 טסו לראשונה לאפריקה וקיימו אימונים מול הראפאל) כדי לאותת למערב שיש לה חלופות. מצד שני, כשהדבר מגיע לרכש בפועל – היא קונה מצרפת כדי לא לחצות את הקווים האדומים של ארה"ב.
- הפיכת מצרים למעצמת רפאל: אם העסקה הנוכחית תיחתם, חיל האוויר המצרי יחזיק בצי הרפאל לצד חיל האוויר הצרפתי. הדבר מהדק את הברית האסטרטגית והצבאית בין קהיר לפריז.
- דאגה בהודו: התרגיל המשותף שבו סין בחנה את הרפאל המצרי הדליק נורות אדומות בהודו. הרפאל הוא מטוס הקו הראשון של חיל האוויר ההודי, וההודים חוששים שסין תנתח את ביצועי המטוס ותעביר את המידע והטקטיקות לפקיסטן, יריבתה המרה של הודו.
