מלחמה על הנילוס: מי תנצח בעימות צבאי בין מצרים לאתיופיה?
למצרים יש עליונות צבאית מוחלטת על אתיופיה מבחינת איכות הטכנולוגיה, עוצמת האש והיקף הנשק המודרני, אך המרחק הגיאוגרפי העצום (כ-2,500 ק"מ) והיעדר גבול משותף הופכים פגיעה פיזית בסכר ה-GERD לאתגר לוגיסטי ומבצעי מורכב ביותר.
היכולות המרכזיות של צבא מצרים להגעה ופגיעה בסכר
אם מצרים תחליט לפעול צבאית נגד הסכר, היא תישען על מספר יכולות מפתח:
- חיל אוויר מודרני וארוך טווח: מצרים מחזיקה בצי מטוסי קרב מתקדמים, בהם מטוסי ראפאל (Rafale) צרפתיים ו-F-16 אמריקאיים. מטוסי הראפאל מצוידים בטילי שיוט ארוכי טווח (כמו ה-Storm Shadow / SCALP) המאפשרים תקיפה מדויקת ממרחק רב.
- יכולות תדלוק אווירי: כדי לגמוע את המרחק הלוך-חזור מכלל הבסיסים במצרים לסכר שבמערב אתיופיה, חיל האוויר המצרי נדרש ליכולות תדלוק אווירי (המבוססות על מטוסי תדלוק ומתדלקים מדגם אירבוס A330 MRTT שנרכשו), או לחילופין שימוש בבסיסים קדמיים.
- בריתות ובסיסים קדמיים: מצרים הידקה בשנים האחרונות את קשריה הצבאיים עם שכנותיה של אתיופיה – סומליה ואריתריאה – ואף חתמה על הסכמי הגנה ושלחה כוחות וציוד לסומליה. פריסה קדמית זו או שימוש במרחב האווירי של מדינות ידידותיות (כמו חלקים מסודאן או סומליה) חיוניים לצמצום המרחק המבצעי.
- כוחות מיוחדים ולוחמה אסימטרית: למצרים יש יכולת להפעיל יחידות קומנדו מוטסות או לפעול באמצעות מלחמת פרוקסי (שלוחים) על ידי חימוש וסיוע לקבוצות מורדים בתוך אתיופיה או באזור חבל בנישנגול-גומאז שבו שוכן הסכר.
מי עשויה לנצח במלחמה בין המדינות?
במקרה של עימות צבאי ישיר, אף מדינה לא צפויה להשיג ניצחון מוחלט, והתוצאה תלויה בהגדרת היעד:
העליונות המצרית בנתונים היבשים
במדדי עוצמה גלובליים (כמו מדד Global Firepower), צבא מצרים מדורג כחזק ביותר באפריקה בפער ניכר מאתיופיה.
- הציוד המצרי: מודרני, מגוון וכולל מערכות הגנה אווירית מתקדמות, טנקי אברמס, וחיל נחתים עוצמתי.
- הציוד האתיופי: מבוסס ברובו על מערכות סובייטיות ישנות יותר, אם כי בשנים האחרונות אתיופיה רכשה כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) מתקדמים ממדינות כמו טורקיה ואיחוד האמירויות.
תרחיש התקפה אווירית (יתרון למצרים)
אם המטרה המצרית היא רק "לשתק" או לפגוע בטורבינות של הסכר, למצרים יש את היכולת הטכנולוגית לבצע זאת. מערכות ההגנה האווירית של אתיופיה יתקשו לבלום לחלוטין מתקפת פתע של טילי שיוט ומטוסי קרב מתקדמים. פגיעה כזו תיחשב כהישג טקטי מצרי, אך השמדה מלאה של סכר בטון עצום שכבר מלא במיליארדי קוב מים היא משימה קשה להשגה פיזית ואף מסוכנת (עלולה להציף את סודאן ומצרים עצמה).
תרחיש של מלחמה ממושכת ופלישה קרקעית (יתרון לאתיופיה)
מצרים אינה יכולה לבצע פלישה קרקעית לאתיופיה בשל היעדר רצף טריטוריאלי, המרחק הגאוגרפי והטופוגרפיה ההררית הקשוחה של אתיופיה.
- הגנה על הבית: צבא אתיופיה (ENDF) מנוסה מאוד בלחימה בשטח הררי ומחזיק בכוח אדם עצום.
- מלחמת התשה: במלחמת התשה ממושכת, אתיופיה תוכל לנצל את פנים המדינה כדי לספוג תקיפות, בשעה שמצרים תתקשה לכלכל קווי אספקה ארוכים ותסבול מהחמרה במשבר הכלכלי הפנימי שלה.
שורה תחתונה: מצרים מחזיקה ביכולת להנחית מכה כואבת ולפגוע בתשתיות הסכר, אך לא מסוגלת להכניע את אתיופיה קרקעית. מנגד, אתיופיה מסוגלת להגן על שטחה בהצלחה אך פגיעה בסכר תהרוס את פרויקט הדגל הכלכלי שלה. בשל כך, שתי המדינות מעדיפות כיום לנהל "מלחמה קרה" באמצעות מנופים דיפלומטיים, בריתות אזוריות וחימוש כוחות פרוקסי.
