מסמכי השלל חושפים : המהלך האסטרטגי של סינוואר להקמת חזית שנייה בלבנון
בניית התשתית הצבאית של חמאס בלבנון בוצעה כפרויקט אסטרטגי ארוך טווח שהחל כבר בשנת 2012, באישור ובתיאום עם איראן וחיזבאללה, במטרה לייצר חזית לחימה נוספת נגד ישראל במסגרת תפיסת המערכה הרב-זירתית.
מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה ונותחו על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור (באוגוסט 2026) חושפים את שלבי ההקמה, המבנה והאתגרים של שלוחה זו:
שלבי התפתחות מרכזיים
- 2012 (הנחת היסודות): פגישות חשאיות בין בכירי חמאס, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ונציגי כוח קודס האיראני, בהן סוכם על הקמת כוח צבאי עצמאי של חמאס על אדמת לבנון.
- 2021 (מבצע "שומר חומות"): התשתית הופכת למבצעית. חמאס משגר רקטות מדרום לבנון באישור חיזבאללה, ומקים בביירות חמ"ל משותף עם נציגים איראניים ופעילי חיזבאללה.
- 2022 ואילך (הרחבת הפרויקט): יחיא סינוואר דוחף להרחבה משמעותית של המערך הצבאי בלבנון, שהופך למכפיל כוח מרכזי עבור הארגון לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.
מאפייני התשתית הצבאית
- יכולות מבצעיות: הקמת חוליות לחימה ייעודיות, בניית מערכי ירי רקטות, ותכנון תוכניות אופרטיביות לחדירה קרקעית לשטח ישראל.
- רכש וייצור עצמי: הקמת מערכים עצמאיים לייצור ואספקת אמצעי לחימה וטילים על אדמת לבנון, לצד העברת קורסים והכשרות מקצועיות לפעילים.
- מינוף מחנות הפליטים: התבססות בתוך מחנות הפליטים הפלסטיניים וגיוס כוח אדם מקומי, לצד שיתוף פעולה והרחבת קשרים עם גורמים אסלאמיסטיים נוספים בלבנון (כמו "התנועה האסלאמית").
- חשאיות ומידור: שמירה על רמת סודיות גבוהה ומידור כדי להגן על המערכים מפני חשיפה, ולבודד אותם במידת האפשר ממחלוקות פוליטיות פנימיות בתוך הנהגת חמאס בחו"ל.
מתחים ומאבקי כוח פנימיים
לצד שיתוף הפעולה, מסמכי השלל חושפים מאבקי כוח פנימיים מורכבים. חמאס ניסה לתמרן ולשמר עצמאות מבצעית, בעוד שאיראן וחיזבאללה ניסו להדק את הפיקוח והשליטה על היקף ואופי הפעילות הצבאית של הארגון מדרום לבנון כדי למנוע הידרדרות למלחמה כוללת בעיתוי שאינו מתאים להם.
